שמרנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מסקנה ספקולטיבית
שורה 53:
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=הגיגים ספקולטיבים חסרי משמעות, בתוספת ניימדרופינג של בעלי דעה חסרת חשיבות}}
 
בישראל מסורת שמרנית ארוכת שנים הגובלת לפעמים ב"ריאקציה" (רצון לחזור לעבר, החזרת עטרה ליושנה). בשנים האחרונות מתפתח זרם שמרני המגבש תפיסת עולם סדורה סביב השמרנות עצמה כעקרון מנחה, במנותק מהמוסדות והמסורות הראויים לדעתם לשימור. לפי מדדים שונים של מגמות המזוהים עם 'שמרנות', בקרב הישראלים יש נטייה גבוהה לשמרנות לעומת הממוצע בעולם המערבי: שיעור ילודה חיובי (ממוצע 3 לידות למשפחה), שיעור נמוך של לידות מחוץ לנישואין (6/100 לעומת ממוצע של 2/5 ב-[[OECD]]) ומדדים נוספים{{הערה|1=עמיעד כהן, [https://hashiloach.org.il/%D7%9C%D7%AA%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A7-%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95/ "לתת עומק לערכים שלנו"], [[השילוח]]}}.
 
ביוזמת [[קרן תקווה]] נערך ב-16 במאי [[2019]] כנס "שמרנות ישראלית הראשון", ב[[בנייני האומה]]. הכנס נועד לפתוח דיון בהגדרת ה'שמרנות' שמתאימה לחברה הישראלית ותוכנית הכנס כללה מושבים מקבילים שעסקו בהיבטים הפוליטיים, האינטלקטואליים והחברתיים של השמרנות בתחומי מדיניות, כלכלה ותרבות. ה[[עיתונאי]] [[יואב שורק]] הגדיר את מהות הכנס: {{ציטוטון|נקודת התחלה ונקודת סיום - סיום שלב ארוך ומורכב של זריעת זרעים בערוגות שונות, והתחלה של שלב חדש, שבו מבקשים לאסוף את היבול הצנוע של אותם זרעים מן הערוגות השונות לכלל תנועה מוכרזת, כדי שלדברים יהיה כוח ותהודה וכדי שיוכלו להתברר עוד ועוד}}{{הערה|{{השילוח|[[יואב שורק]]|פתיחה חגיגית|פתיחה-חגיגית|15, יוני 2019}}}}.