הבדלים בין גרסאות בדף "תובנה"

הוסרו 156 בתים ,  לפני שנה
תגיות: עריכה חזותית הוספת תבנית לשינויים בערך
[[קובץ:Insight, response time and problem solving.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|[[תרשים כינור]] {{אנ|violin plot}} המתאר את זמן התגובה של נבדקים אשר פתרו אנגרמות באמצעות תובנה, או באמצעות פתירה בשלב אחרי שלב. ניתן לראות כי רוב הנבדקים אשר פתרו באמצעות תובנה עשו זאת מהר יותר מרוב הנבדקים אשר פתרו שלב אחרי שלב (Oh, Y. et al., 2020{{הערה||שם=או 2020}}).]]
לתובנה ישנם מספר היבטים קוגניטיבים המשפיעים על ביצוע המטלה. לדוגמה בממוצע פתרון של בעיה אשר נעשה באמצעות תובנה לוקח פחות זמן מאשר פתרון אותה הבעיה בצורה אנליטית{{הערה|Jung-Beeman, M., Bowden, E. M., Haberman, J., Frymiare, J. L., Arambel-Liu, S., Greenblatt, R., ... & Kounios, J. (2004). Neural activity when people solve verbal problems with insight. PLoS biology, 2(4).}}{{הערה|Jarosz, A. F., Colflesh, G. J., & Wiley, J. (2012). Uncorking the muse: Alcohol intoxication facilitates creative problem solving. Consciousness and Cognition, 21(1), 487-493.}}{{הערה||שם=או 2020}}, וישנם מחקרים אשר מצאו כי תובנה יכולה להקטין כמות של שגיאות במטלות מסויימות{{הערה|Salvi, C., Bricolo, E., Kounios, J., Bowden, E., & Beeman, M. (2016). Insight solutions are correct more often than analytic solutions. Thinking & reasoning, 22(4), 443-460.}}. בנוסף, המצב הרגשי של האדם יכול השפיע גם הוא על התופעה. אנשים אשר נמצאים במצב רוח חיובי נוטים לפתור יותר שאלות באמצעות תובנה, ונוטים גם יותר לצדוק בתשובותיהם{{הערה|Isen, A. M., Daubman, K. A., & Nowicki, G. P. (1987). Positive affect facilitates creative problem solving. Journal of personality and social psychology, 52(6), 1122.}}{{הערה|Subramaniam, K., Kounios, J., Parrish, T. B., & Jung-Beeman, M. (2009). A brain mechanism for facilitation of insight by positive affect. Journal of cognitive neuroscience, 21(3), 415-432.}}. כמו כן, גם לתובנה עצמה השפעה על הרגש המייחדת תופעה זו מתהליכים קוגניטיבים אחרים. מלבד השפעות של רגש חיובי, לרגע התובנה מתלווה תחושה מהנה{{הערה|Gick, M. L., & Lockhart, R. S. (1995). Cognitive and affective components of insight. In R. J. Sternberg & J. E. Davidson (Eds.), The nature of insight (p. 197–228). The MIT Press.}}{{הערה|Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.}}, מחקר שהתבצע בשנת 2014 על ידי חוקרים מ[[אוניברסיטת מינכן]] מצא כי התחושות הנפוצות ברגע של תובנה הן הנאה, הפתעה, הקלה, וודאות בתשובה הניתנת ופתאומיות{{הערה|Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.}}. תחושות אלו יכולות להיות חלק ממנגנון [[מערכת החיזוק|תגמול]], אשר מ[[חיזוק|חזק]] [[התנהגות]] של [[יצירתיות|חשיבה יצירתית]], או של תוכן הקשור לתובנה שהתרחשה{{הערה||שם=או 2020}}{{הערה|Kizilirmak, J. M., Schott, B. H., Thuerich, H., Sweeney-Reed, C. M., Richter, A., Folta-Schoofs, K., & Richardson-Klavehn, A. (2019). Learning of novel semantic relationships via sudden comprehension is associated with a hippocampus-independent network. Consciousness and cognition, 69, 113-132.}}. בכוחו של מנגנון מבוסס תגמול להסביר מדוע אנשים רבים אוהבים לשחק משחקים אשר מעורבים בעירור תובנה כמו חידות, סודוקו וכדומה, כמו גם מדוע אנשים רבים נמשכים למשלחי יד המערבים חשיבה יצירתית המערבים למידה של תכנים מורכבים ופתרון בעיות כמו אומנות הנדסה עיצוב ומחקר מדעי{{הערה|Oh, Y., Chesebrough, C., Erickson, B., Zhang, F., & Kounios, J. (2020). An insight-related neural reward signal. NeuroImage, 116757.‏|שם=או 2020}}.
 
=== ארבעת השלבים של וואלאס ===
{{השלמה}}
 
== אלקטרופיזיולוגיה של התובנה ==
 
=== גלים המופיעים כמה רגעים לפני התובנה ===
במטלת פתרון אנגרמות לפני הופעת התובנה נמצאת פעילות של גלי תטא (4 הרץ) ובטא (16–19 ​הרץ). פעילות גלי הטא משוערת כמבטאת תהליך עיבוד של פיסות מידע קטנות, והשארתם ב[[זיכרון עבודה]]. מקור פעילות גלי הבטא המשוער הוא באזורי [[פיתול החגורה]] ובחלקו התחתון של קדמת המוח, אזור אשר נמצא באופן עקבי במחקר מטא-אנליטי כקשור לתובנה{{הערה|Shen, W., Tong, Y., Li, F., Yuan, Y., Hommel, B., Liu, C., & Luo, J. (2018). Tracking the neurodynamics of insight: A meta-analysis of neuroimaging studies. Biological psychology, 138, 189-198.|שם=שן 2018}}. פעילות בפיתול החגורה משוערת כמבטאת תיווך בין תהליכים פנימיים המתחרים זה בזה, דיכוי מחשבות לא רלוונטיות לבעיה והכנה להסטת קשב, הפעילות באזורים המצחיים משוערת כמבטאת תהליכי בחירה בין אפשרויות, המאפשרת שליפה של פתרון נכון מהזכרון לטווח ארוך.
 
=== גלים המופיעים בזמן התובנה ===
לאחר רגע התובנה מופיע קלסטר של גלי בטא גבוהיים/ גלי גמא נמוכים ( 30–33 ​הרץ) באזורים קדמיים של [[קליפת המוח הקדם-מצחית]] בולטת במיוחד פעילות באזור ה-OFC, אזור המשתתף ברשת התגמול ונחשב כמקשר בין גירויים לערך תגמולי ספציפי{{הערה|Berridge, K. C., & Kringelbach, M. L. (2015). Pleasure systems in the brain. Neuron, 86(3), 646-664.|שם=ברידג' 2015}}. אזור זה מקבל עצבוב מבוסס דופמין מהסטריאטום ומגרעינים נוספים במוח הביניים, המעורבים בלמידה מבוססת תגמול ובפעילות מוכוונת מטרה{{הערה||שם=ברידג' 2015}}. חלק מפעילות זו הייתה ביחס ישר לרמת הרגישות של האנשים לתגמול{{הערה||שם=או 2020}}, ובנוסף תדר הגלים שנמצאו נפוץ בפעילות קשורת תגמול, בפרט תגמול לא צפוי{{הערה|Marco-Pallarés, J., Münte, T. F., & Rodríguez-Fornells, A. (2015). The role of high-frequency oscillatory activity in reward processing and learning. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 49, 1-7.}}. סמיכות הזמנים בין הפריצה למודעות לבין סיגנל התגמול מעיד על כך שאין הריוורד מגיע כתוצאה ממודעות לפתרון, אלא מעוררת על ידי מנגנון התובנה עצמו{{הערה||שם=או 2020}}.
 
לבסוף, מופיע פרץ מאוחר של גלי גמא ב-IFG. פעילות זו כבר נמצאת כחלק מלחיצת הכפתור של נבדקים המעידה על שסיימו את המטלה. ייתכן כי פעילות זו היא בדיקה מחודשת שהפתרון שעלה דרך תובנה אכן מתאים{{הערה||שם=או 2020}}{{הערה|Jung-Beeman, M. (2005). Bilateral brain processes for comprehending natural language. Trends in cognitive sciences, 9(11), 512-518.}}. פעילות של ה-IFG בסוף תהליך התובנה הופיע כעקבי גם במטא אנליזה שנערכה{{הערה||שם=שן 2018}}.
 
== הערות שוליים ==