תיק 4000 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←עיקרי הפרשות: יש פה 2 פרשות, כפי שמצוין בסיכום החקירה לפני שראש הממשלה ולהב433 נכסו לתמונה ואחרי. לכן יש גם אישומים נפרדים (למשל אלוביץ מאושם בשניהם ונתניהו מאושם באחרון.) |
←פרשת בזק הראשונה: לא שיך. אוחד עם פרק 'הועדות הבלתי תלויות בבזק' |
||
שורה 14:
=== פרשה ראשונה: הוצאת כספים במרמה מקופת "בזק" ===
במסגרת פרשה זו עלה חשד להשפעה במרמה על הוועדות הבלתי תלויות שהקים [[דירקטוריון]] "בזק", כדי לאשר שתי [[בעל עניין#עסקת בעל עניין|עסקאות בעלי עניין]] עם חברות אחרות שבשליטת אלוביץ'. הראשונה היא עסקה לרכישת מניותיו של אלוביץ' בחברת "yes" על ידי "בזק", שהתבצעה במרץ [[2015]]. העסקה השנייה, עניינה חתימה על הסכם להארכת רכישת מקטעי שידור בלוויינים מחברת "חלל תקשורת" שבשליטת אלוביץ', שהתבצעה בפברואר 2017.▼
==== עסקת "בזק" ו-"yes" ====
במרץ 2015 אישרה האספה הכללית של "בזק" עסקה שלפיה תרכוש "בזק" את כל מניותיו של אלוביץ' בחברת "yes" הפרטית (50.22%), שהוחזקו באמצעות חברת "[[יורוקום]]" (שגם היא בבעלות אלוביץ'),{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|אלוביץ' מוכר לעצמו: "בזק" רוכשת את "yes" תמורת 680 מיליון שקל|3652159|11 בפברואר 2015}}}} תמורת סכום של 680 מיליון ש"ח במזומן, תשלום נוסף שלא יעלה על 200 מיליון ש"ח בכפוף ליכולת לממש הפסדים, ותשלום שלישי בסך 170 מיליון ש"ח הכפוף לביצועי "yes" ועמידה ביעד של [[תזרים מזומנים]]. העסקה גררה ביקורת ציבורית בטענה שהיא אינה כדאית מבחינה כלכלית, בין היתר משום ששווי העסקה היה גבוה במיוחד בהשוואה להערכת השווי שביצעה חברת "[[מריל לינץ']]" שנשכרה לצורך כך על ידי "בזק" והעריכה את השווי בטווח של 200–300 מיליון ש"ח.{{הערה|שם=גואטה}} לאור פרוטוקולים שנחשפו מדיוני הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו לשם בחינת פרטי העסקאות, עלה החשד כי בכירים בבזק, בהם מנכ"לית החברה [[סטלה הנדלר]], הפעילו לחצים להעלות את שווי הרכישה של חברת "yes", בניגוד לאינטרס הכלכלי של "בזק".
שורה 29 ⟵ 27:
העסקאות עם "yes" ו"חלל תקשורת" הוגדרו כעסקאות בעלי עניין, שכן אלוביץ' היה מצוי משני צדי העסקאות בהיותו בעל השליטה הן בחברת "בזק" והן בחברות "yes" ו"חלל תקשורת". במצבים כאלו ובכדי להגן על בעלי מניות המיעוט בחברות, נעשה שימוש בנוהג של הקמת ועדות בלתי־תלוית שידונו בפרטי העסקאות. בוועדות אלו ישבו דירקטורים של "בזק", אך נעדרו מהן נציגיהם של בעלי השליטה ועובדי החברה. הוועדות נועדו לדמות ככל האפשר עסקה בתנאי שוק ולהחליט אם לבצע את העסקה ללא לחצים והשפעות.{{הערה|{{TheMarker|שלי אפלברג|הפרוטוקלים של עסקת בזק-יס נחשפים: מי דאג לשאול אלוביץ'?|1.4192543|21 ביוני 2017}}}}
▲במסגרת פרשה זו עלה חשד להשפעה במרמה על הוועדות הבלתי תלויות שהקים [[דירקטוריון]] "בזק", כדי לאשר שתי [[בעל עניין#עסקת בעל עניין|עסקאות בעלי עניין]] עם חברות אחרות שבשליטת אלוביץ'. הראשונה היא עסקה לרכישת מניותיו של אלוביץ' בחברת "yes" על ידי "בזק", שהתבצעה במרץ [[2015]]. העסקה השנייה, עניינה חתימה על הסכם להארכת רכישת מקטעי שידור בלוויינים מחברת "חלל תקשורת" שבשליטת אלוביץ', שהתבצעה בפברואר 2017.
במסגרת פרשה זו עלה החשד כי נושאי משרה בחברת "בזק", בהם המנכ"לית [[סטלה הנדלר]]{{דרוש מקור}} ומזכירת החברה עו"ד [[לינור יוכלמן]], הדליפו באופן מתמשך חומרים חסויים לאלוביץ' ולמקורביו מדיוני הוועדות, כדי לאפשר לאלוביץ' לקבל מיליוני שקלים מקופת "חלל תקשורת" ו"yes". בפברואר 2018 הדיחה בזק את יוכלמן מתפקידה. היא נימקה זאת בכך שיוכלמן האזינה לדיוני הדירקטוריון שאסור היה לה להיות חשופה אליהם, ללא קשר לחקירה הפלילית ולפרשת ההדלפות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3732094,00.html|הכותב=אביב גוטר|כותרת=בזק הדיחה את היועצת המשפטית לינור יוכלמן|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2018-02-18|תאריך_וידוא=2019-02-18}}}}▼
▲
=== פרשה שלישית: קידום האינטרסים של "בזק" במשרד התקשורת ===
| |||