אדולף כרמיה – הבדלי גרסאות

כרמיה נולד בעיירה [[נים (עיר)|נים]], במחוז גאר אשר בצרפת. מוצא משפחתו היה מ[[יהודי האפיפיור]] שישבו בעיר [[קרפנטרההקהילה (צרפת)היהודית בקרפנטרה|קרפנטרה]]. אביו היה סוחר ב[[משי]]. בתקופת הקיסרות של [[נפוליון בונפרטה|נפוליון]] למד [[משפטים]] ב[[פריז]], ובשנת [[1817]] שב לנים והחל לייצג קורבנות של רדיפה פוליטית ו[[אפליה]] דתית, במיוחד יהודים. כרמיה נמנה עם פעילי השמאל הצרפתי, ובהדרגה עלה מעמדו בחוגים ה[[ליברליזם|ליברליים]].

ב-[[1870]], לאחר נפילת [[נפוליאון השלישי]], התמנה שוב לשר המשפטים. בכהונה זו ביטל את [[עונש מוות|עונש המוות]] למתנגדים פוליטיים, וביטל את ה[[עבדות]] ב[[קולוניאליזם|קולוניות]]. באותה שנה קיבלו [[יהדות אלג'יריה|יהודי אלג'יריה]] אזרחות צרפתית על-פי חוק חדש ביוזמתו, שקיבל את השם "'''[[פקודת כרמיה]]'''". כרמיה נבחר כסנטור לכל חייו ובכך סיים את חייו הפוליטיים. במהלך חייו כיהן כנשיא [[הקוניסיסטוריההקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת|המועצה המרכזית של יהודי צרפת]]. למרות יחסו הקרוב ליהודים והפעולות הרבות שנקט למענם, כרמיה נחשב ליהודי [[מתבולל]] ובניו התנצרו.