גאוגרפיה עירונית ותכנון ערים ואזורים - מונחים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סידור קטגוריות, תיקון קישור לפירושונים
שורה 8:
 
==א==
*'''[[אגד ערים]]''' - גוש של מספר ערים אשר צמחו והתחברו זו אל זו ומהוות שטח עירוני אחד גדול ורציף.
*'''[[אזור תעשייה]]''' - הוא אזור, לרוב ב[[יישוב]]ים עירוניים ולעיתים גם ביישובים קטנים, המיועד ל[[בית חרושת|מפעלי תעשייה]], בתי מלאכה, [[מוסך|מוסכים]] וכדומה, ועסקים המשרתים מפעלים אלה, כגון [[מסעדה|מסעדות]].
*'''אחוזי בנייה ''' - אחוז המבטא את שטח הקומות הכולל בבניין ביחס לשטח הקרקע שעליה הוא עומד. אחוזי הבנייה של בית פרטי במגרש יכולים להיות עשרות אחוזים בודדים ואילו אחוזי הבנייה של [[גורד שחקים]] עשויים להיות מאות ועד אלפי אחוזים.
*'''[[ארקדה]]''' - מעבר המקורה ברצף של [[קשת (מבנה)|קשתות]] או [[קמרונות]] הנתמכים על ידי [[עמוד|עמודים]]ים. ראו גם '''[[#ק|קולונדה]]'''.
 
==ב==
שורה 25:
*'''[[גאוגרפיה ישובית]]''' הוא ענף של גאוגרפיה אנושית החוקר את צורת היישוב האנושית. באופן מסורתי היא שייכת לתת-תחום של "[[גאוגרפיה תרבותית]]" ומחולקת לגאוגרפיה של יישובים עירוניים (ערים ועיירות) וישובים כפריים.
*'''[[גאוגרפיה תחבורתית]]''' הוא ענף של גאוגרפיה אנושית החוקר את התנועה ואת הקשרים בין אנשים, סחורות ומידע על פני [[כדור הארץ]] ומשמש גם בעיקר בתחום של תכנון ערים ואזורים.
*'''גוש''' -
:1. בהקשר של חלוקת [[מקרקעין]], קבוצה של כמה '''חלקות''' רישום.
:2. [[גוש התיישבות]] - קבוצה, לאו דווקא פורמלית, של מספר יישובים באזור גאוגרפי מסוים (כגון [[גוש דן]], [[גוש עציון]] וכו').
*'''[[גטו]]''' - בהקשר ה[[היסטוריה|היסטורי]]-[[יהודים|יהודי]], כינוי לצורת ההתיישבות היהודית ב[[גלות|גולה]] ב[[רובע|רבעים]] מסוגרים בתוך עצמם מבחינה [[תרבות|תרבותית]]ית מהאוכלוסייה הלא-יהודית. מקור המונח ב[[גטו ונציה]] ומאז הפך השם להיות רווח לכל רובעי היהודים באירופה. בהשאלה, משתמשים במונח זה לתיאור שכונות סגורות, צפופות מאוד ומוכות [[עוני]] בערים שונות בעולם גם ללא קשר לעם היהודי.
*'''[[גן (נוי)|גן]]''' - '''שטח פרטי פתוח''' או '''שטח ציבורי פתוח''' (במקרה של גן ציבורי) שעוצב לשמש כמקום טבעי עם צמחייה רבה או שנותר כזה לאחר שצמחה סביבו העיר.
*'''[[ג'נטריפיקציה]]''' - תהליך עירוני-חברתי מתוכנן או בלתי מתוכנן של חדירת אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות במרכזי ערים תוך שינוי מתמשך של אופי השכונה. פעמים רבות מלווה בתהליך של התחדשות פני ה[[רחוב]]ות, שיפוץ [[בית מגורים|בתים]] ותחלופה של ה[[עסק]]ים באזור.
 
שורה 38:
*'''[[דגם שתי וערב]]''' - דגם ערים בצורת רשת. נקרא גם '''דגם ישר-זווית'''
*'''[[דגם מעגלי]]''' - דגם ערים לפי האדריכל בורג'ס. נקרא גם '''דגם קונצנטרי'''.
*'''[[דגם מגזרי]]''' - דגם ערים לפי האדריכל הויט.
*'''[[דגם רב קוטבי]]''' - דגם ערים לפי האדריכלים האריס ואולמן.
*'''[[דגם העיר האנכית|דגם אורכי]]''' - סוג של [[עיר]] או [[מרכז עסקים ראשי]] המתפתח ליד כבישים ראשיים וכבישים מהירים בצורה אורכית. בדרך כלל דגם זה נעשה לבסוף סוג של רחובות שתי וערב.
*'''[[דגם לא סדיר]]''' - הוא הסדר של שטח עירוני המאפיין את שלב "[[המעבר מן הכפר אל העיר]]" בעיקר ב[[מדינות עולם שלישי]]. דגם עירוני זה נובע מחוסר תכנון או מבנייה לא חוקית וללא סדר מסוים. דגם עירוני זה מתאים מאוד לערים עתיקות, בעיקר ב[[אפריקה]], [[דרום אמריקה]] או [[אסיה]] וכמה מקומות מעטים ב[[אירופה]].
*'''[[דרך (שם רחוב)]]''' - היא "שם רחוב" המתאר או מנציח דרך היסטורית כלשהי או הבא לתאר את מוצא הרחוב בו הוא מתחיל או מסתיים. לעיתים מדובר על רחוב שהיה בעל צפיפות נמוכה שהייתה בו נסיעה רציפה ללא צמתים או עצירות כלשהן וברבות השנים נעשה בעל אופי עירוני יותר ונוספו לו עצירות כלשהן. לעיתים השם בא לתאר גם דרך או רחוב שהפך ברבות השנים אל "[[כביש מהיר]]".
שורה 50:
*'''[[החייאת אזורים נטושים]]''' - השמשה, שיקום ושחזור של אזורים עירוניים או אזוריים נטושים.
*'''[[היסטוריה עירונית ואזורית]]''' - הוא תחום המחקר, הלימוד, והעיון הבוחן את ההיסטוריה של ההתיישבות האנושית ואת אופיים ההיסטורי של ערים, עיירות, כפרים, ורחובות ואת תהליך העיור.
*'''[[הליכתיות]]''' ('''Walkability''') - מידת נוחות ובטיחות ה[[הליכה]] בעיר או בשכונה, עבור [[הולכי רגל]].
*'''[[הסבה עירונית ואזורית]]''' - שינוי אזור או מתחם מסוים לטובת שימושי קרקע אחרים.
*'''[[הסבת דרכים]]''' - שינוי צורה של רחוב או דרך עירונית, אזורית או ארצית כלשהי.
*'''[[הפרדה מפלסית]]''' - גישה תכנונית השואפת להפריד בין הולכי הרגל וכלי הרכב במפלסים שונים ועל ידי [[גשר]]ים ו[[מנהרה|מנהרות]].
*'''[[הפרדת שימושים|הפרדת שימושים (אִיזוּר)]]''' ('''Zoning''' או: '''Single-Use Zoning''') - גישה ב[[תכנון עירוני]] הגורסת הפרדת פונקציות מסוגים שונים לאזורים אחרים והגדרת כל שטח וייעודו.
*'''[[התחדשות עירונית]]''' - תהליך שעוברת [[רקמה עירונית]] בו מבנים ישנים מוחלפים בחדשים או משופצים ומורחבים.
 
שורה 88:
**'''[[כביש מהיר]]''' או '''אוטוסטראדה''' - ציר תחבורה המיועד לכלי רכב ומאפשר נסיעה מהירה יותר. כביש מהיר מתאפיין בעיקולים מתונים יותר, נתיבים רחבים יותר ומרווחים גדולים יותר בין '''צמתים''' ו'''מחלפים'''.
**'''כביש עירוני''' או '''דרך עירונית'''- ציר תחבורה המיועד לכלי רכב המוגבל למהירות נסיעה איטית. מהירות הנסיעה האיטית נועדה להגן על הולכי הרגל שעלולים להידרס וכן נובעת מאופי הנסיעה בדרכים צרות ובמרווחים קצרים בין צומת לצומת.
*'''[[כיכר עירונית|כיכר]]''' - חלל עירוני ציבורי אליו מגיעים לרוב מספר רחובות המשמש את הציבור לצרכים שונים ומשתנים.
*'''[[כיכר לאומית]]''' - כיכר ראשית וחשובה הנמצאת ב[[עיר בירה]] המרכז את הטקסים הלאומיים, תהלוכות חשובות, מצעדים צבאיים, או טקסים לאומיים בהשתתפות ראשי המדינה. כיכר לאומית מכילה לעיתים קרובות גם אנדרטאות, עמודי תאורה מעוצבים, תרני דגלים, ומזרקות להדגיש את כבוד העם והמדינה.
*'''[[כלכלה עירונית]]''' - המערכת ה[[כלכלה|כלכלית]] של עיר או של אזור עירוני הכוללת את היבטי ה[[תעסוקה]], ה[[יוממות]], ה[[מסחר]] ויעילות ה[[תחבורה]] הקשורים זה בזה ומשפיעים בסופו של דבר על [[איכות חיים|איכות החיים]] ועל הרכבה הדמוגרפי של אוכלוסיית העיר.
שורה 97:
 
==מ==
 
 
*'''[[מבוא (רחוב)]]''' - רחוב המשמש בתור כניסה עבור ישוב, שכונה או מבנה מסוים. לעיתים רחוב זה נקרא אף באותו השם: "מבוא"
*'''[[סמטה|מבוי]]''' (ב[[אנגלית]]: "Dead end", ב[[צרפתית]]: "cul-de-sac". פירוש: '''רחוב ללא מוצא''') הוא [[סמטה]] או [[רחוב]] קטן הסגור משלוש רוחותיו, כלומר רחוב ללא מוצא המשמש אך ורק את דייריו. צורת רחוב זו הייתה נפוצה בעבר, וקיימת בהיקפים קטנים גם בבנייה חדשה.
*'''[[מבנן]]''' - שטח בנוי הנמצא בין כמה רחובות אשר במרכזו לא קיימים כבישים (למעט חנייה) ובו בנויים מספר מבנים.
*'''[[מבנה מעבר]]''' - מבנה ציבורי המשמש גם בתור נקודת מעבר בין רחובות או מרחבים ציבוריים.
שורה 107 ⟵ 105:
*'''[[מגה-עיר]]''' - עיר-ענק, בדרך כלל [[מטרופולין]], שמספר תושביה עולה על עשרה מיליון (10,000,000).
*'''[[מגלופוליס]]''' - '''[[אגד ערים]]''' גדול במיוחד, הכולל לרוב יותר מ'''[[מטרופולין]]''' אחת, אשר יחד יוצר רצף עירוני אחד עצום בממדיו.
*'''[[מדעי האזור]]''' - הוא תחום של [[מדעי החברה]] העוסק בגישות אנליטיות לבעיות בעלי אופי עירוני, כפרי, או אזורי. מדעי האזור כוללים נושאים הקשורים ל[[גאוגרפיה]], [[תחבורה]], [[הגירה]], [[תכנון ערים ואזורים]], [[אקולוגיה]], ניהול משאבים, [[סטטיסטיקה]], וכל נושא אחר הקשור במחקר לניתוח המרחב של האדם.
*'''[[מדרכה]]''' - מסלול ב'''רחוב''' המיועד ל'''[[הולך רגל|הולכי רגל]]''' ומבדיל בינם לבין כלי הרכב הנוסעים בכביש.
*'''[[מדרכה עילית]]''' - דרך עילית בדמות [[גשר]] או מבנה גשר המשמשת מעבר הולכי רגל בין בניין לבניין ללא הצורך לעבור במפלס הקרקע.
*'''[[מדרחוב]]''' - רחוב אליו חסומה הגישה של כלי רכב (למעט [[רכב חירום]] ולעיתים [[רכבת קלה]]) וכל שטחו משמש את הולכי הרגל.
*'''[[מונורייל]]''' - סוג של [[רכבת]] [[עיר|עירונית]]ונית הנעה על גבי [[קורה (מבנה)|קורה]] בודדת הנשענת על עמודים תומכים.
*'''[[מורפולוגיה עירונית ואזורית]]''' - הוא המחקר של צורת ההתיישבות האנושית ותהליך היווצרותם והשתנותם.
*'''[[מושב]]''' - כינוי לצורת [[התיישבות]] [[כפר]]ית [[ישראל]]ית אשר כלכלתה מבוססת בעיקרה על [[חקלאות]].
*'''[[מחלף]]''' - מערכת של [[גשר]]ים בהצטלבות בין שני כבישים (או יותר) אשר מאפשרת לכלי רכב לפנות מכביש אחד לאחר ללא הצורך ב[[רמזור]].
*'''[[מטרופולין]]''' - "עיר אם", עיר גדולה ומרכזית אשר ערים קטנות יותר ויישובים קרובים נסמכים עליה בפונקציות רבות ובתעסוקה.
*'''[[מיתון תנועה]]''' - גישה ואמצעי תכנוני הכולל מגוון שיטות שמטרתן האטה מכוונת של תנועת כלי רכב במטרה לתת עדיפות ל'''הולכי הרגל''' ולמזער את כמות תאונות הדרכים. שיטות למיתון תנועה כוללות בין השאר [[פס האטה|פסי האטה]], [[מעגל תנועה|מעגלי תנועה]], כבישים צרים, שימוש מינימלי בפניות חופשיות ימינה בצמתים, ריבוי מעברי חציה מרומזרים ועוד.
שורה 123 ⟵ 121:
*'''[[מפת נולי]]''' - צורת מיפוי המסייעת באבחון צפיפות עירונית ויחס בין שטח פרטי וציבורי בעיר.
*'''[[מרכז אזרחי]]''' - מרכז עירוני הנועד בעיקרו עבור מבני תרבות ומבני ציבור.
*'''[[מרכז מסחרי]]''' - אזור בו מרוכזות חנויות ופונקציות מסחריות רבות אשר נהנות מתפקוד [[סינרגיה|סינרגטי]] של המסחר.
*'''[[מרכז עסקים נושאי]]''' - אזור עסקים בעיר המתמקד בתחום מקצועי מסוים.
*'''[[מרכז עסקים ראשי]] (מע"ר)''' - אזור בעיר בו מרוכזות [[חברה (תאגיד)|חברות]] רבות ומתנהלת עיקר הפעילות העסקית של העיר או המטרופולין.
*'''[[מרכז עסקים ראשי משני]] (מע"ר משנה)''' - בערים גדולות או מטרופולין יתפתחו גם מרכז עסקים ראשי משני לצידו של מרכז העסקים הראשי.
*'''[[מרפסת עירונית]]''' - נקודת תצפית עירונית הממוקמת בדרך כלל בערים הרריות.
*'''[[מרקם עירוני]] (Urban fabric)''' - אופי הבינוי והתכנון העירוני ב'''[[רקמה עירונית]]''' בתוך ה'''שלד העירוני'''. מרקם עירוני הוא למעשה הטקסטורה הנוצרת בשטח העירוני מבנייה בעלת מאפיינים דומים על בסיס מערכת רחובות סדורה ו'''מבננים'''.
*'''[[משק עזר]]''' - הוא משק קטן המיועד ל[[בית מגורים|יחידת דיור]] אחת ול[[חקלאות|עיבוד חקלאי]] מצומצם, הכולל בדרך כלל [[ירק|גן-ירק]], [[לול]] לעופות ו[[פרי|עצי פרי]]. ב[[מושב|מושבים]]ים יש משקי עזר ששימשו בעלי מקצועות חופשיים שעבדו כשכירים במושב וגרו בו, כגון רופא, אחות, איש-תחזוקה ועוד, ואפשרו לעובד להגדיל את ההכנסה מעבודתו כשכיר בשעות הפנאי על ידי גידול ירקות פירות או בעלי חיים. השטח של משק העזר הוא בדרך כלל בין 2 ל-5 [[דונם]] וכולל את יחידת המגורים. משק עזר הוא יחידה הדומה לנחלה במושב, אך לרוב קטנה ממנה: השטח מיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי.
 
==נ==
שורה 170 ⟵ 168:
*'''[[עיר עולם]]''' - עיר עולם או "עיר גלובלית" היא עיר מתמחה בעלת השפעה ישירה ומוחשית על ענייני העולם דרך אמצעים חברתיים-כלכליים, תרבותיים, או פוליטיים.
*'''[[עיר עתיקה (מושג אורבני)|עיר עתיקה]]''' - כינוי מודרני לרובע עתיק של עיר, אשר היווה את גרעין העיר בתקופה היסטורית ומרקמו ההיסטורי נשמר עד היום.
*'''[[עיר קיט]]''' - היא עיר או אזור עירוני בו ה[[תיירות]] וה[[נופש]] מהווים מרכיב מרכזי ב[[כלכלה]] ובתרבות המקומית.
*'''[[עיר רכבת]]''' - ערי רכבות הן ערים שבהם עוברות מסילות רכבת רבות או משמשות בתור "צומת מרכזית" של מסילות רכבת.
*'''[[עיר שוק]]''' או '''זכויות שוק''' - היא עיר בתחום המסחרי שעיקרו הוא [[שוק (מסחר)|שוק]] או [[יריד]] לצורכי [[מסחר]].
*'''[[עיר שינה]]''' - עיר בעלת אופי '''[[פרבר]]י''' המשמשת באופן מובהק למגורים, ואין בה תעשייה או משרדים בהיקף משמעותי. מרבית העובדים המתגוררים בעיר השינה הם '''[[יוממות|יוממים]]''' הנוסעים לערים השכנות כדי לעבוד בהן.
*'''[[עיר תעופה]]''' - היא צורה חדשה (או שלב התפתחות חדש) של [[יישוב עירוני]] שנסמך על [[נמל תעופה]] גדול כעוגן כלכלי ותעסוקתי מרכזי. רוב הפעילות הכלכלית של האירוטרופוליס קשור בתשתיות תחבורה, [[תיירות]], תנועת סחורות, שירותי עזר לתעופה ולנוסעים. את המונח טבעו גרג לינדסי וג'ון קסרדה בספרם "אירוטרופוליס - הדרך שבה נחייה בקרוב".
*'''[[עיר תעשייה]]''' או '''עיר תעשייתית''' - זוהי [[עיר מתמחה]] בה מרוכזים ה[[כלכלה]] והפיתוח העירוני סביב הייצור התעשייתי הממוקמים בה ומאופיינים בכמות גדולה של מפעלים, בתי חרושת, ו[[אזור תעשייה|אזורי תעשייה גדולים]].
שורה 182 ⟵ 180:
 
==פ==
*'''[[פיאצה]]''' - הוא הכינוי לכיכר עירונית ב[[איטליה]] ו[[מלטה]] המשמשת עבור "הולכי רגל בלבד" וסגורה עבור כלי רכב. לעיתים קרובות משמשת הפיאצה גם עבור חניון עבור כלי רכב.
*'''[[פלאז'ה|פלאזה]]''' - הוא המונח ה[[ספרדית|ספרדי]] לכיכר עירונית או רחבה (לעיתים עם "במה") המשמשת עבור: "התכנסויות, טקסים, או אירועים שונים".
*'''[[פלאטיה]]''' - הוא המונח ב[[יוון|תרבות היוונית]] לכיכר עירונית המציינת "נקודת ציון עירונית" או "רחבה עבור מפגשים וחגיגות" ביישובים הכפריים.
*'''פארק''' - ראו '''גן'''
*'''[[פוניקולר]]''' - [[רכבת]] הנמשכת באמצעות כבלים לאורך מתלול. הפוניקולר הוא אמצעי התחבורה הציבורית היעיל ביותר בערים הבנויות על שיפועי הרים תלולים, כדוגמת ה[[כרמלית]] ב[[חיפה]].
*'''[[פינוי בינוי]]''' - שיטת [[הפקעה]] של קרקעות פרטיות בשכונות בעלות שווי [[מקרקעין]] נמוך, כאלה המאוכלסות לרוב בתושבים משכבה סוציו-אקונומית נמוכה, לטובת [[הריסת מבנים|הריסה]] ובנייה מחדש. במסגרת תוכנית פינוי בינוי, התושבים המפונים מבתיהם לטובת '''[[התחדשות עירונית|ההתחדשות העירונית]]''' מקבלים דירות חדשות בבינוי החדש אשר שוויין הכספי גדול יותר. קיימת מחלוקת גדולה סביב שיטת הפינוי בינוי, שכן על אף שהרווח הכלכלי הנקי הוא של כולם, הקהילה המקורית של השכונה נפגעת ולעיתים גם נעלמת.
*'''[[פסיכולוגיה עירונית]]''' - תחום מחקרי העוסק על היחסים בין הדמויות באזורים עירוניים לבין התכנון העירוני.
*'''[[פרבר]]''' - אזור מגורים גדול הממוקם בשולי ה'''[[עיר]]''' או ה'''[[מטרופולין]]''', אשר רוב הגרים בו עובדים במרכז העיר. פרברים מאופיינים בצפיפות מגורים נמוכה מאוד והם לרוב מקושרים לסביבתם בכבישים בין-עירוניים. ראו גם '''[[עיר שינה]]'''.
שורה 219 ⟵ 217:
*'''[[רחוב מופעים]]''' - מרחב עירוני או כפרי עבור מופעי רחוב, כינוסי רחוב, טקסים רשמיים, תהלוכות, או אירועים משפחתיים.
*'''[[רחוב מוזיאון]]''' - רחוב המשמש בתור מיצגי הסברים, תערוכות, ולעיתים אף ביתני תערוכות או מוזיאונים.
*'''[[רחוב סגור]]''' - צורת רחוב העובר בתוך "מתחם סגור" או "[[שכונה סגורה]]".
*'''[[רחוב חצי סגור]]''' - צורת רחוב שחציו במתחם סגור וחציו במרחב ציבורי פתוח או המשולב בין שניהם.
*'''[[רחוב פתוח]]''' - ורת רחוב רגילה במרחב הציבורי
*'''[[רחוב קניות]]''' - רחוב בעל דגש על אופי מסחרי קבוע ולעיתים גם עם אופי מסחרי זמני הנוסף אליו כגון: "ירידים" או שווקים".
*'''[[רחוב שעשועים]]''' - רחוב בעל דגש על מתקני שעשועים, ולעיתים גם מתקני ספורט או משחקים.
*'''[[רובע]]''' - חלק בעיר המוגדר בעזרת גבולות ברורים ובעל מאפיינים ייחודיים, לרוב דמוגרפיים. לרבעים בערים שונות קיימת לעיתים גוף אדמיניסטרטיבי עצמאי הפועל תחת הרשות המקומית.
*'''[[ריאה ירוקה]]''' - הוא כינוי ל[[שטח פתוח]] בתחומי שטחים [[עיר]]וניים בנויים, כדוגמת [[פארק]]ים וגינות ציבוריות. בריאות הירוקות מייצרים ה[[עץ|עצים]] וה[[צמח]]ים [[חמצן]] נקי בתהליך ה[[פוטוסינתזה]]. העצים והצמחים נחשבים ריאות ירוקות כי הם גם מסננים רעלים בתהליך הפוטוסינתזה.
שורה 239 ⟵ 237:
*'''[[שדרה לאומית]]''' - טיפוס של שדרה הנמצאת ב[[עיר הבירה]] וסביבה מרוכזים מבני הממשל של המדינה, מוזיאונים לאומיים, חברות לאומיות, מוסדות תרבות חשובים, ומרכזי בילוי ומסחר ממשלתיים. לעיתים משמשת השדרה גם בתור פסטיבלים או אירועים חשובים במדינה ולעיתים גם להפגנות כנגד הממשל.
*'''[[שוק (מסחר)|שוק]]''' - מקום, לרוב במרכז עיר או יישוב, בו מתקיים מסחר ברמה הפשוטה ביותר של דוכנים המוכרים מוצרים שונים לצרכנים או נמכרים בין סוחרים ב'''שוק סיטונאי'''. שווקים מתפתחים בדרך כלל באופן טבעי בעיר במקום אליו קל לתושבים להגיע ברגל ובו קיימת גם גישה נוחה לסוחרים המביאים את הסחורות.
*[[שטחים פתוחים]] - הגדרת '''שימוש קרקע''' המתייחסת ל[[שטח|לשטח]] שאינו [[בנייה|בנוי]] ואינו "מופר" כלומר פרוץ על ידי עבודות עפר.
**'''[[שטח פרטי פתוח]] (שפ"פ)''' - שטח פתוח בבעלות פרטית אשר מחויב להישאר נגיש לציבור הרחב.
**'''[[שטח ציבורי פתוח]] (שצ"פ)''' - שטח פתוח בבעלות ציבורית, לא בנוי, אשר מוגדר בחוק כשטח לרשות הציבור ולרווחתו. שטח ציבורי פתוח יכול להיות גנים ציבוריים, כיכרות וכדומה.
**'''[[שטח בנייני ציבור]] (שב"צ)''' - שטח ציבורי, אשר מוגדר כשטח לבנייני ציבור לפי [[תוכנית בניין עיר]].
*'''[[שטח חקלאי-עירוני]]''' - שטח חקלאי המצוי ברשות עירונית או בשיתוף בין רשות עירונית ובין ישוב חקלאי.
*'''[[שימושי קרקע]]''' - בגאוגרפיה עירונית נוהגים לחלק את שטחי העיר לסוגי שטחים. סוגו של שטח מסוים נקבע על-פי השימוש שמבצע בו האדם.
שורה 252 ⟵ 250:
==ת==
*'''תווך''' – אזור-מחבר בין שתי ישויות, השונה משתיהן במהותו. התווך מכיל בתוכו [[גבול]] המשולב במעבר הדרגתי. מתקיים בין חלקים שונים של אזורי [[מסחר]] ו[[מגורים]], [[שטחים פתוחים]] ואזורי בילוי, ועוד. זהו מצב נפוץ במפגש בין שתי ישויות ב[[טבע]].
*'''[[תחבורה ציבורית]]''' - מערכת של כלי תחבורה שונים המתוכננים להסיע את הציבור לאורך מסלולים ידועים מראש, ובקיבולת נוסעים גדולה הרבה יותר לעומת תחבורה פרטית.
*'''תוכנית מתאר''' או [[תוכנית בניין עיר]] (תב"ע) - מונח כללי לתוצר של [[תכנון עירוני]] בקנה מידה מסוים. [[חוק התכנון והבנייה]] בישראל מגדיר כמה סוגי תוכניות:
**[[תוכנית מתאר ארצית]]
**[[תוכנית מתאר מחוזית]]
**[[תוכנית מתאר מקומית]]
**[[תוכנית מפורטת]]
*'''[[תכנון אזורי וחקלאי]]''' - זהו ענף בתחום של "[[תכנון ערים ואזורים]]" העוסק במיקום יעיל של פעילויות ב-'''[[שימושי קרקע]] אזוריים''' שהם בעיקר: "לא עירוניים" כגון: תשתיות וגידול של יישובים קטנים או חקלאיים על שטח גדול יותר מאשר [[עיר]] או "[[עיירה]] בודדת" ואף על '''מתחמים גדולים''' הנמצאים בסמוך אל ערים או המשותפים עימם.
שורה 275 ⟵ 273:
*[[:en:Category:Urban studies and planning|קטגוריית מונחים רחבה בנושא עירוניות]] בוויקיפדיה באנגלית.
*[http://www.mmi.gov.il/static/milon.asp מונחון בנושא מקרקעין] באתר [[מינהל מקרקעי ישראל]]
 
 
{{גאוגרפיה עירונית}}
{{תכנון ערים ואזורים}}
[[קטגוריה:תכנון עירוני|*]]
 
 
[[קטגוריה:גאוגרפיה עירונית|*]]
[[קטגוריה:תכנון עירוני|*]]
[[קטגוריה:מדעי העיר והאזור]]
[[קטגוריה:מונחונים]]