|
חוק שימור החומר (הנקרא גן חוק שימור החומר) פועל על פי עיקרון שאנרגיית התנועה "נעלמת" בגלל החיכוך. לכן חוק שימור החומר פועל על פי העיקרון שחייב לשמר (מהמילה שימור) את האנרגיה על מנת להפחית את החיכוך ולחדש (או לשמר) את האנרגיה.
'''חוק שימור החומר''' (מכונה גם '''חוק שימור המסה''') הוא [[חוק שימור]] [[קירוב|מקורב]] הקובע ש[[מסה]] במערכת חומרים מסוימת אינה יכולה להופיע או להיעלם, אם כי היא יכולה לשנות צורה.
החוק נוסח לראשונה בצורה ברורה על ידי [[לבואזיה]] בן [[המאה ה-18]], אם כי מדענים אחרים כדוגמת [[מיכאיל לומונוסוב|לומונוסוב]] הביעו אף הם רעיונות דומים מספר עשורים לפניו.
{{ציטוט|תוכן=שום דבר אינו נוצר על ידי האדם או הטבע. ואפשר להניח כמושכל ראשון שבכל פעולה שווה כמות החומר הקיימת לפני הפעולה לזו שאחריה|מקור=[[אנטואן לבואזיה]], Traité Élémentaire de Chimie}}
כלומר, על פי חוק שימור החומר, חומר אינו יכול להיהרס או להיווצר. את החוק אפשר לנסח באופן [[סטויכיומטריה|סטויכיומטרי]], כאמירה שמספר ה[[אטום|אטומים]] של כל [[יסוד]] במגיבים יהיה תמיד זהה למספר האטומים של אותו היסוד בתוצריו רק ב[[תגובה כימית|תגובות כימיות]], שבהן אין התפרקות גרעינית של אטומים. במקרה של [[פיזיקה גרעינית|תהליכים גרעיניים]] בהם גרעין של אטום של יסוד אחד עשוי להפוך לגרעין של יסוד אחר, תוך פליטה או בליעה של אנרגיה יש להזדקק לחוק הכללי והמדויק יותר, [[חוק שימור האנרגיה]]. מאחר שאנרגיה שקולה למסה (לפי [[E=mc²]]), חוק שימור החומר הוא מקרה פרטי של חוק שימור האנרגיה, שתקף בכל המקרים שבהם מסה איננה הופכת לאנרגיה. למעשה, ברוב המכריע של התגובות הכימיות, חוק שימור החומר איננו לגמרי מדויק, כי הוא אינו מתייחס לאנרגיה הנפלטת או הנבלעת בתגובה. אך האנרגיה הזו בדרך כלל מהווה חלק זניח מהמסה.
מקרה נוסף שבו החוק אינו תקף הוא בתהליכים [[תורת היחסות|יחסותיים]], כלומר כאשר עצמים נעים במהירויות קרובות ל[[מהירות האור]], שם משתנה המסה בהשוואה למסת המנוחה.
חוק שימור החומר נקרא כך מפני שחוק זה משמר את האנרגיה והחומר (החפץ) ממשיך את שרשרת האנרגיה.
==קישורים חיצוניים==
* {{דוידסון|ארז גרטי|חוק שימור החומר|maagarmada/chemistry/חוק-שימור-החומר|28 ביוני 2011}}
| 