הבדלים בין גרסאות בדף "הצליבה הוורודה"

הוסרו 285 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
מיזוג הערות אוטומטי, החלפות (ארצות הברית, גיהנום, טיוטה , "ניו יורק טיימס")
(יצירה באמצעות תרגום הדף "The Rosy Crucifixion")
 
מ (מיזוג הערות אוטומטי, החלפות (ארצות הברית, גיהנום, טיוטה , "ניו יורק טיימס"))
תגיות: צ'קטי גרשיים שגויים
{{ספר}}
'''''הצליבה הורודה,''''' טרילוגיה המורכבת מ''סקסוס,'' ''פלקסוס,'' ו''נקסוס,'' היא יצירה סמי בדיונית המתעדת תקופה של שש שנים בהם [[הנרי מילר]] חי ב[[ברוקלין]], התאהב באשתו השנייה ג'ון ונאבק כדי לההפך לסופר, כל זאת עד לעזיבתו הראשונה לפריס ב-1928. הכותרת מקורה ממשפט בסמוך לסיפא של "חוג הגדי" של מילר: "כל הגולגותות שלי היו צליבות וורודות, פסאודו-טרגדיות כדי להבעיר את שריפות הגיהינוםהגיהנום עבור החוטאים האמיתיים הנמצאים בסכנת השיכחה."<ref>New York: Grove Press, 1961, p. 325.</ref>
 
== ''סקסוס'' ==
'''''הצליבה הורודה,''''' טרילוגיה המורכבת מ''סקסוס,'' ''פלקסוס,'' ו''נקסוס,'' היא יצירה סמי בדיונית המתעדת תקופה של שש שנים בהם [[הנרי מילר]] חי ב[[ברוקלין]], התאהב באשתו השנייה ג'ון ונאבק כדי לההפך לסופר, כל זאת עד לעזיבתו הראשונה לפריס ב-1928. הכותרת מקורה ממשפט בסמוך לסיפא של "חוג הגדי" של מילר: "כל הגולגותות שלי היו צליבות וורודות, פסאודו-טרגדיות כדי להבעיר את שריפות הגיהינום עבור החוטאים האמיתיים הנמצאים בסכנת השיכחה."<ref>New York: Grove Press, 1961, p. 325.</ref>
'''''סקסוס''''' (1949), הכרך הראשון, מתאר את התפרקות הנישואים הראשונים של מילר למוד כשהוא נפגש מתאהב ומתחתן עם אשתו השנייה, רקדנית הכובשת והמסתורית בשם מונה (ג'ון). כל אותו זמן הוא מרגיש אשם בכך שהוא עוזב את מוד בעוד הוא נמשך אליה יותר בעקבות גירושיהם. בהתחלה של ''סקסוס'' מילר בן 33. ג'ון נקראת תחילה מארה, אך בתחילת פרק 8, ולאורך שאר הטרילוגיה שמה משתנה למונה. מילר קובע כי מדובר בהשפעת חברו ד"ר קרונסקי, וכי שינוי השם מלווה "שינויים אחרים ומשמעותיים יותר". היא כזו ששינתה פרטים רבים מחייה: "שמה, עיר הולדתה, אמה, גידולה, חברותיהה, טעמה, אפילו רצונותיה." <ref>Henry Miller, [https://books.google.com/books?id=mh66aBWvGWAC&pg=PA154false ''Sexus''], New York: [[Grove Press]], 1965, pp. 154, 165&#x2013;66.</ref>
 
''ה"[[הניו יורק טיימס|"ניו יורק טיימס"]]"'' הצהיר כי "מילר משתמש בסצנות מין חסכניות כדי להניח את הבמה לדיונים פילוסופיים בנושאים כגון העצמי, אהבה, נישואים ואושר." <ref>[https://www.nytimes.com/1968/11/20/archives/france-lifts-its-long-ban-on-henry-millers-sexus.html "France Lifts Its Long Ban On Henry Miller's 'Sexus,'"] ''[[New York Times]]'', November 20, 1968. By subscription only.</ref>
== ''סקסוס'' ==
'''''סקסוס''''' (1949), הכרך הראשון, מתאר את התפרקות הנישואים הראשונים של מילר למוד כשהוא נפגש מתאהב ומתחתן עם אשתו השנייה, רקדנית הכובשת והמסתורית בשם מונה (ג'ון). כל אותו זמן הוא מרגיש אשם בכך שהוא עוזב את מוד בעוד הוא נמשך אליה יותר בעקבות גירושיהם. בהתחלה של ''סקסוס'' מילר בן 33. ג'ון נקראת תחילה מארה, אך בתחילת פרק 8, ולאורך שאר הטרילוגיה שמה משתנה למונה. מילר קובע כי מדובר בהשפעת חברו ד"ר קרונסקי, וכי שינוי השם מלווה "שינויים אחרים ומשמעותיים יותר". היא כזו ששינתה פרטים רבים מחייה: "שמה, עיר הולדתה, אמה, גידולה, חברותיהה, טעמה, אפילו רצונותיה." <ref>Henry Miller, [https://books.google.com/books?id=mh66aBWvGWAC&pg=PA154false ''Sexus''], New York: [[Grove Press]], 1965, pp. 154, 165&#x2013;66.</ref>
 
מילר סיפר שבפרץ של השראה לילה אחד בשנת 1927, הוא נשאר כל הלילה כשהוא מתווה את ''חוג הגדי'' (1939) ואת ''הצליבה הוורודה'' בארבעים או חמישים עמודים מוקלדים.<ref>George Wickes, [http://www.theparisreview.org/interviews/4597/the-art-of-fiction-no-28-henry-miller "Interviews: Henry Miller, The Art of Fiction No. 28,"] ''[[The Paris Review]]'', Summer-Fall 1962, No. 28.</ref> הוא החל לכתוב את ''סקסוס'' בניו יורק בשנת 1942, ואז הניח אותו בצד עד שהרים את המשימה שוב בשנת 1947 בעת ''ששהה'' [[ביג סאר|בביג סור]].<ref name="mdearborn246">[[Mary Dearborn|Mary V. Dearborn]], ''The Happiest Man Alive: A Biography of Henry Miller'', New York: [[Simon & Schuster]], 1991, p. 246.</ref> הספר הודפס לראשונה בפריס כשני כרכים על ידי הוצאת אובליסק בשנת 1949.<ref>Robert Ferguson, ''Henry Miller: A Life'', New York: [[W. W. Norton & Company]], 1991, p. 306.</ref> הדבר עורר סערה גדולה, וצונזר בשנה שלאחר מכן כאשר המו"ל של החברה נקנס ונגזר עליו עונש מאסר.
''ה[[הניו יורק טיימס|"ניו יורק טיימס"]]'' הצהיר כי "מילר משתמש בסצנות מין חסכניות כדי להניח את הבמה לדיונים פילוסופיים בנושאים כגון העצמי, אהבה, נישואים ואושר." <ref>[https://www.nytimes.com/1968/11/20/archives/france-lifts-its-long-ban-on-henry-millers-sexus.html "France Lifts Its Long Ban On Henry Miller's 'Sexus,'"] ''[[New York Times]]'', November 20, 1968. By subscription only.</ref>
 
== פלקסוס ==
מילר סיפר שבפרץ של השראה לילה אחד בשנת 1927, הוא נשאר כל הלילה כשהוא מתווה את ''חוג הגדי'' (1939) ואת ''הצליבה הוורודה'' בארבעים או חמישים עמודים מוקלדים.<ref>George Wickes, [http://www.theparisreview.org/interviews/4597/the-art-of-fiction-no-28-henry-miller "Interviews: Henry Miller, The Art of Fiction No. 28,"] ''[[The Paris Review]]'', Summer-Fall 1962, No. 28.</ref> הוא החל לכתוב את ''סקסוס'' בניו יורק בשנת 1942, ואז הניח אותו בצד עד שהרים את המשימה שוב בשנת 1947 בעת ''ששהה'' [[ביג סאר|בביג סור]].<ref name="mdearborn246">[[Mary Dearborn|Mary V. Dearborn]], ''The Happiest Man Alive: A Biography of Henry Miller'', New York: [[Simon & Schuster]], 1991, p. 246.</ref> הספר הודפס לראשונה בפריס כשני כרכים על ידי הוצאת אובליסק בשנת 1949.<ref>Robert Ferguson, ''Henry Miller: A Life'', New York: [[W. W. Norton & Company]], 1991, p. 306.</ref> הדבר עורר סערה גדולה, וצונזר בשנה שלאחר מכן כאשר המו"ל של החברה נקנס ונגזר עליו עונש מאסר.
'''''פלקסוס''''' (1953), הכרך השני, ממשיך בסיפור נישואיו של מילר למונה, ומכסה את ניסיונותיו של מילר להפוך לסופר לאחר שעזב את עבודתו בחברת הטלגרף הקוסמודמונית (השם הבדיוני של חברת [[וסטרן יוניון]]. הוא פורסם לראשונה באנגלית בשנת 1953 על ידי אולימפיה בשני כרכים.<ref>Lawrence Shifreen and Roger Jackson, ''Henry Miller: A Bibliography of Primary Sources, Vol. 1'', 1993, p. 254.</ref>
 
== ''פלקסוס''נקסוס ==
ב-'''''נקסוס''''' (1959), החלק האחרון, מילר מוצא את עצמו מחוץ לנישואיו הוא ככל שמערכת היחסים של מונה עם אנסטסיה (ז'אן קרונסקי) מתפתחת, עד שהצמד נוטש לבסוף את מילר בכדי לנסוע לפריס. לאחר חזרתה של מונה בגפה, הטרילוגיה מסתיימת בכך שמילר ואשתו עוזבים לפריז.
'''''פלקסוס''''' (1953), הכרך השני, ממשיך בסיפור נישואיו של מילר למונה, ומכסה את ניסיונותיו של מילר להפוך לסופר לאחר שעזב את עבודתו בחברת הטלגרף הקוסמודמונית (השם הבדיוני של חברת [[וסטרן יוניון]]. הוא פורסם לראשונה באנגלית בשנת 1953 על ידי אולימפיה בשני כרכים.<ref>Lawrence Shifreen and Roger Jackson, ''Henry Miller: A Bibliography of Primary Sources, Vol. 1'', 1993, p. 254.</ref>
 
מילר שקל לכתוב כרך שני של ''נקסוס'', ועשה כמה ניסיונות להשלים אותו. הכרך נועד לכסות את זמנו בצרפת עם מונה, חזרתם לניו יורק, שובו לפריז בכוחות עצמו והיה אמור להסתיים בכתיבה שלו את שורות הפתיחה של חוג הסרטן בווילה סוראט 18. הוא עשה כמה ניסיונות לכתוב את הספר לפני שבסופו של דבר נטש את המשימה.<ref>Ferguson, ''Henry Miller: A Life'', p. 330.</ref><ref>Arthur Hoyle, ''The Unknown Henry Miller: A Seeker in Big Sur'', New York: [[Arcade Publishing]], 2014, pp. 246, 253.</ref> טיוטאטיוטה גסה של הרומן העזוב, '''''פריז 1928 (Nexus II)''''', תיאור מסעו ב-1928 לפאריס עם מונה, פורסם לראשונה באנגלית בשנת 2012.<ref>[http://www.iupress.indiana.edu/product_info.php?isbn=978-0-253-00831-2 "Paris 1928,"] Indiana University Press, August 8, 2012.</ref>
== ''נקסוס'' ==
ב-'''''נקסוס''''' (1959), החלק האחרון, מילר מוצא את עצמו מחוץ לנישואיו הוא ככל שמערכת היחסים של מונה עם אנסטסיה (ז'אן קרונסקי) מתפתחת, עד שהצמד נוטש לבסוף את מילר בכדי לנסוע לפריס. לאחר חזרתה של מונה בגפה, הטרילוגיה מסתיימת בכך שמילר ואשתו עוזבים לפריז.
 
מילר שקל לכתוב כרך שני של ''נקסוס'', ועשה כמה ניסיונות להשלים אותו. הכרך נועד לכסות את זמנו בצרפת עם מונה, חזרתם לניו יורק, שובו לפריז בכוחות עצמו והיה אמור להסתיים בכתיבה שלו את שורות הפתיחה של חוג הסרטן בווילה סוראט 18. הוא עשה כמה ניסיונות לכתוב את הספר לפני שבסופו של דבר נטש את המשימה.<ref>Ferguson, ''Henry Miller: A Life'', p. 330.</ref><ref>Arthur Hoyle, ''The Unknown Henry Miller: A Seeker in Big Sur'', New York: [[Arcade Publishing]], 2014, pp. 246, 253.</ref> טיוטא גסה של הרומן העזוב, '''''פריז 1928 (Nexus II)''''', תיאור מסעו ב-1928 לפאריס עם מונה, פורסם לראשונה באנגלית בשנת 2012.<ref>[http://www.iupress.indiana.edu/product_info.php?isbn=978-0-253-00831-2 "Paris 1928,"] Indiana University Press, August 8, 2012.</ref>
 
== פרסום ==
שלושת הספרים בטרילוגיה נאסרו בתחילה בארצות הברית, ופורסמו רק בצרפת וביפן.<ref name{{הערה|שם="mdearborn246">[[Mary Dearborn|Mary V. Dearborn]], ''The Happiest Man Alive: A Biography of Henry Miller'', New York: [[Simon & Schuster]], 1991, p. 246.</ref>}}<ref>Frank Getlein, [https://news.google.com/newspapers?id=okgaAAAAIBAJ&sjid=fiYEAAAAIBAJ&pg=1854,4861215&dq=henry+miller&hl=en "Henry Miller's Crowded Simple Life,"] ''[[Milwaukee Journal]]'', June 9, 1957.</ref> הפרסום שלהם באמריקה בסופו של דבר באה בעקבות החלטתו של [[בית המשפט העליון של ארצות הברית|בית המשפט העליון בארה"בבארצות הברית]] מ-1964, כי '''''חוג הסרטן''''' הוא יצירת ספרות ולכן אין לאסור אותו. <ref>Dearborn, ''The Happiest Man Alive: A Biography of Henry Miller'', p. 285.</ref>
 
מילר היה מודאג מהפרסום של ''סקסוס'' בארה"בבארצות הברית. הוא הרגיש שיכול להיות שאשתו לשעבר ביאטריס, המקור לדמותה של מוד, תגיש תביעה על ייצוגה ברומן. למרות הסתייגותו של מילר, כל שלושת הכרכים של ''הצליבה הוורודה'' פורסמו על ידי <u>''דפוס''</u> ''גרוב'' בארה"בבארצות הברית בקיץ 1965. עד מהרה הם החזיקו במקום הראשון ברשימת רבי המכר של שבועון המוציאים לאור ביחד עם עוד שני מספרי מילר, ''עולם המין'' ו ''ימים שלווים בקלישי'' עליו הוסר החרם זמן קצר קודם לכן.<ref>Dearborn, ''The Happiest Man Alive: A Biography of Henry Miller'', p. 287-88.</ref><ref>Henry Miller, Preface to ''[[Big Sur and the Oranges of Hieronymus Bosch]]'', New York: [[New Directions Publishing|New Directions]], 1957, p. ix.</ref>
 
== ביקורת ==
חברו הקרוב של מילר, הסופר [[לורנס דארל|לורנס דורל]], התאכזב קשות ''מסקסוס'' . במכתב מיום 5 בספטמבר 1949, הוא כתב שמילר אבד "במקלחת זוהמת השירותים הזאת שכבר לא נראית מרעננת ותומכת, אלא רק צואתית ועצובה."<ref name="brassai">[[Brassaï|George Brassaï]], ''Henry Miller: The Paris Years'', New York: [[Arcade Publishing]], 1975 (translation copyright 1995), pp. 203&#x2013;4.</ref>
 
"אני מנסה לשחזר במילים חסימה של חיי שיש לה עבורי חשיבות עליונה - כל חלק ממנה", הגיב מילר. "מאז 1927 סחבתי בתוכי את החומר של הספר הזה. האם אתה מניח שייתכן שאעבור הפלה לאחר תקופת הריון שכזו? . . . אבל לארי, לעולם לא אוכל לסגת ממה שכתבתי. אם זה לא היה טוב, זה היה נכון; אם זה לא היה אומנותי, זה היה כנה; אם זה היה בטעם רע, זה היה בצד של החיים."<ref name{{הערה|שם="brassai">[[Brassaï|George Brassaï]], ''Henry Miller: The Paris Years'', New York: [[Arcade Publishing]], 1975 (translation copyright 1995), pp. 203&#x2013;4.</ref> }}
 
== הפניות ==