בית ספר – הבדלי גרסאות

המושג העברי "בית ספר" נזכר לראשונה ב[[תלמוד]]. ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] נזקפת יוזמת הקמתו ל[[שמעון בן שטח]], בן [[הזוגות|הזוג]] השלישי שעמד בראש [[הסנהדרין]] במחצית הראשונה של [[המאה הראשונה לפנה"ס]] (בזמן [[ממלכת החשמונאים]]):

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והוא התקין שמעון בן שטח...שיהו התינוקות הולכין ל'''בית הספר'''{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[סדר נשים]], [[מסכת כתובות]], [http://kodesh.snunit.k12.il/b/r/r3208_050b.htm דף נ, עמוד ב, פרק ח, הלכה יא], מאגר ספרות הקודש, באתר [[סנונית (אתר אינטרנט)|סנונית]]}}.}}

{{ציטוט|תוכן="זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל. שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה...התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים...ועדיין, מי שיש לו אב - היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב - לא היה עולה ולמד. התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז. ומי שהיה רבו כועס עליו - מבעיט בו ויצא. עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע."{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|כא|א}}}}}}

שלוש התקנות מהוות נקודות ציון במעבר מהחינוך המשפחתי המסורתי אל החינוך במסגרת הציבורית: התקנה הראשונה, קבעה את העסקתם של מורים לילדים ב[[ירושלים]] ובכך יסדה את החינוך הציבורי. קיומו של מוסד חינוך ציבורי לא פתר את תלות חינוכו של הילד באביו, שכן היה זקוק לו, אם התגורר מחוץ לירושלים, כדי לעלות לעיר וללמוד.