משה הכהן אבן ג'יקטילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של KotzBot (שיחה) לעריכה האחרונה של בוט סדר הפרקים
אין תקציר עריכה
שורה 1:
''' משה בר שמואל הכהן אבן ג'יקָטילה''' (או '''{{מונחון|הרמ"ך|הגאון רבנו משה כהן}}''' או '''משה הנקדן''') ([[1020]] לערך, [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]], [[ח'ליפות קורדובה]] – [[1080]], [[סרגוסה]], [[טאיפה (ממלכה מוסלמית)|טאיפת סרגוסה]] של שושלת [[בנו הוד|בָּנוּ הוּד]]), זרע למשפחת [[כהן|כוהנים]] מיוחסת, היה [[פרשני המקרא|פרשן המקרא]],{{הערה|לדעת [[אוריאל סימון]] ו[[יוסף כהן]], פרשנות המקרא הייתה מקצועו העיקרי.}} [[פיוט|פייטן]], ו[[מדקדקי העברית בימי הביניים|מדקדק]].
 
== חיבוריו ==
הספרים שכתב [[חיבור אבוד|אבדו]], ועצם קיומם, או הכתוב בהם, ידוע לנו מתוך ספריהם של פרשנים אחרים כגון רבי [[אברהם אבן עזרא]] (ראב"ע),{{הערה|[[זאב וייסמן]], '''מבוא למקרא''', יחידות 1–2, [[האוניברסיטה הפתוחה]], עמ' 34.}} [[רד"ק|רבי דוד קמחי]] (רד"ק){{הערה|ראו פירושו ל{{תנ"ך|בראשית|ל|יא}}; {{תנ"ך|תהלים|עז|ה}} ועוד}} וה[[מלבי"ם]]{{הערה|השוו [[s:התורה והמצוה ויקרא ה טו-טז#סימן שנא|התורה והמצוה, ויקרא חובה פרק כ]]}} שמציינים לפירושיו בשם '''רבי משה הכהן''' או ה'''רמ"ך'''. ראב"ע גילה כלפיו כבוד והערכה גם כאשר חלק על פירושיו,{{הערה|באחרית דבר לספרו של רבי אברהם אבן עזרא, '''יסוד מורא וסוד תורה''', בהוצאת [[אוניברסיטת בר-אילן]] ובעריכת יוסף כהן ואוריאל סימון.}} ואף כינה אותו "הגדול שבמדקדקים".{{הערה|שם=עברית|"ג'יקטילה, משה בר שמואל הכהן אבן-", '''[[האנציקלופדיה העברית]]''', כרך י', עמ' 721.}} בעוד רבי [[משה אבן עזרא]] אמר עליו כי "הוא נמנה בין המעולים של המליצים הנשגבים"{{הערה|שם=עברית}} ג'יקטילה היה אחד מהמשוררים הצעירים אשר נתמכו על ידי רבי [[שמואל הנגיד]], ולאות תודה חיבר שירי תהילה לכבוד רבי שמואל ולכבוד בנו אִל-יוסףִ.
 
'''שמות ספריו:'''{{ש}}
* זכרים ונקבות - חיבור על דקדוק
 
== דרכו בפרשנות ==
 
הרב משה חיבר פירושים ב[[ערבית]] על רוב ספרי [[המקרא]],{{הערה|שם=עברית}} ואף הבהיר בהקדמתו ל[[תרגום]] שחיבר לספריו של רבי [[יהודה חיוג']] כי הצורך לכתוב חיבורים בתחומי ה[[בלשנות|לשון]] והפרשנות בשפה הערבית דווקא, נובע מדלותה של השפה העברית לעומת הערבית.{{הערה|הקדמת אבן ג'יקטילה לתרגום ספרי חיוג', מהדורת יוחנן ביליאם נוט, [[ברלין]], [[ה'תר"ל]].}}