ברכה לבטלה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עורך מתחיל (שיחה | תרומות) תיקון טעויות |
|||
שורה 4:
לפי ההלכה אסור לברך ברכה לבטלה. מקור האיסור הוא ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|1={{ויקיטקסט|ברכות לג א}}.}}: {{ציטוטון|כל המברך ברכה שאינה צריכה - עובר משום לא תשא}}, (הכוונה היא לפסוק: "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא"{{הערה|1=.{{תנ"ך|שמות|כ|ו|קצר=כן}}}}). ומכאן שהאיסור נובע מכך שהאדם [[הוצאת שם שמים לבטלה|אומר את שם ה' ללא צורך]], ויש בכך משום פגיעה בכבוד ה'.
==
יש הסוברים כי דברי הגמרא הם כפשוטם, ואיסור זה הוא [[מדאורייתא|מהתורה]]{{הערה|1={{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות ברכות א טו}}; {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים רטו ד}}.}} אולם לפי מפרשים אחרים אין איסור מן התורה בברכה לבטלה, שכן האדם אינו אומר את שם ה' סתם, אלא כדי לברך את ה'. לדעתם, איסור ברכה לבטלה הוא [[איסור מדרבנן]], והפסוק שהביאה הגמרא כמקור לאיסור זה - אינו אלא [[אסמכתא (דרשה)|אסמכתא]].{{הערה|1=[[תוספות]], {{ויקיטקסט|ראש השנה לג א}} ד"ה הא; [[רא"ש]] [[מסכת קידושין]] פרק א סימן
== טעה וברך לבטלה ==
שורה 13:
==מקומות שחששו לברכה לבטלה ==
מחמת חשש איסור ברכה לבטלה, יש [[מנהג (יהדות)|שנהגו]] שקודם [[בדיקת חמץ]] מפזרים בבית [[פירורי לחם|פירורים]], מחשש שמא בשעת הבדיקה לא ימצא כלל [[חמץ]], ויתברר שברך ברכה לבטלה, ויש שהתנגדו למנהג שמא ישכחו
מקום נוסף שחששו לברכה לבטלה, הוא לאותן הדעות שיש לברך [[ברכת המצוות]] אף על [[תפילין]] של ראש, ומאחר וחששו לדעות שאין לברך ברכה נוספת, נהגו לומר לאחר הברכה "[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם כבוד]]" וכו' (אפילו שבעיקרון זה לא מועיל כי אסור מלכתחילה לברך על ספק, ה[[רמ"א]] כותב שזה לא נקרא ספק ועדיין עדיף להגיד ברוך שם).
| |||