אחמד חילמי עבד אל-באקי – הבדלי גרסאות

נולד ב[[צידון]], בן לאב שהיה [[קצין]] ב[[צבא האימפריה העות'מאנית]]. גדל ב[[שכם]] ולמד ב[[איסטנבול]]. בשנת [[1916]] נלחם ב[[מלחמת העולם הראשונה]] בחזית [[סוריה]]. בשנת [[1918]] היה שר האוצר בממשלה העצמאית הלאומית של סוריה (ממשל קצר ימים שהתקיים בין 1918 ו-[[1920]]). בשנת [[1930]] יסד את הבנק הלאומי הערבי "בנק האומה" ובקיץ [[1935]] עמד בראש "קופת האומה להצלת הקרקעות" כתגובת-נגד ל[[בנק אנגלו-פלשתינה]] ול[[אוצר התיישבות היהודים]], על מנת לממן את פעילות המוסדות הערביים-פלסטינים ולהוות גב כלכלי שימנע מכירת אדמות ליהודים-[[ציונות|ציונים]]. הבנק סייע בפיתוח כלכלי של [[ערביי ארץ ישראל]] על ידי השקעות בפיתוח [[מסחר]] ו[[תעשייה]]. כמו כן רכש את השליטה בעיתון הפופולרי "[[פלסטין (עיתון)|פלסטין]]" והיה מזוהה עם [[מפלגת אל-איסתקלאל]] ה[[פאן-ערביות|פאן-ערבית]].

 

 

לאחר שחזר כיהן כסגן נשיא הוועד הערבי העליון וכאחראי על גזרת ירושלים ב[[מלחמת העצמאות]]. לאחר קום [[מדינת ישראל]] נמלט ל[[קהיר]], שם נבחר על ידי מועצת [[הליגה הערבית]] ב-1949 לראש ממשלת כל פלסטין.