הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה נקדימון"

אין שינוי בגודל ,  לפני 4 חודשים
מדינת ישראל ==> ישראל
מ (העתקת תיאור תמונה משדה התמונה לשדה הכיתוב בתבניות במידה ואין כיתוב (תג))
(מדינת ישראל ==> ישראל)
|תמונה=[[קובץ:Shlomonakdimon.jpg|200px|שלמה נקדימון]]
|כיתוב=שלמה נקדימון}}
'''שלמה נקדימון''' ('''קָאמינקר''') (נולד ב-[[29 ביולי]] [[1936]]) הוא [[עיתונאי]] [[ישראלי]] ו[[פרשן פוליטי]], חוקר תולדות [[היישוב]] ו[[מדינת ישראל|המדינה]]. פרסם ספרים ובהם מחקרים מקיפים על אירועים ופרשיות בתולדות היישוב והמדינה. [[יועץ תקשורת]] של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[מנחם בגין]].
 
==ביוגרפיה==
ב-[[1983]] וב-[[1984]], במסגרת תחקיריו, טס נקדימון ל[[הונג קונג]] כדי לראיין את [[אברהם תהומי]], שהיה סגן מפקד סניף "[[ההגנה]]" ב[[ירושלים]] ולאחר מכן ייסד את ה[[אצ"ל]] והיה מפקדו הראשון. כמו כן היה מעורב ב[[רצח|חיסול]]ו של המנהיג החרדי [[יעקב ישראל דה האן]] בשנת [[1924]]. תהומי חי באחרית ימיו בהונג קונג. בראיונות לא הודה תהומי במפורש כי הוא האיש שירה באקדח בדה האן, אך נטל על עצמו את האחריות לביצוע הרצח, שהיה מוצדק בעיניו כמשימה לאומית שחובה היה לבצעה. לדבריו, המשימה הוטלה עליו על ידי [[יצחק בן-צבי]], יושב ראש הוועד הלאומי, [[יוסף הכט]] המפקד הארצי של ההגנה ו[[זכריה אוריאלי]], מפקד סניף ההגנה בירושלים. לעומת זאת, חשף נקדימון מסמך אותנטי בחתימת תהומי, שבו הוא מאשר את השתתפותו האישית בהתנקשות.
 
על ספרו "תמוז בלהבות", המתאר את סיפור [[מבצע אופרה|תקיפת הכור האטומי]] ב[[עיראק]] בשנת [[1981]], זכה נקדימון ב[[פרס סוקולוב]] לתקשורת הכתובה לשנת [[1993]]. בשנת [[1995]] קיבל פרס לחקר ביטחון ישראל מטעם [[מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים]] על מחקרו "חור שחור – ישראל, ארצות הברית, עיראק 1981–1991". בשנת [[2008]] ([[ה'תשס"ח]]), ב[[יום העצמאות]] ה-60 של [[ישראל|מדינת ישראל]] הוענק לנקדימון תואר [[יקיר העיר תל אביב]] על "תרומה ייחודית בתחום העיתונות, התקשורת, הפרשנות, המחקר, העיון והספרות"{{הערה|[http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/_MultimediaServer/documents/1257149.pdf יקירי תל אביב יפו, תשס"ח], עמ' 15], באתר עיריית תל אביב. }}.
 
==ספריו על תולדות היישוב==