תובנה – הבדלי גרסאות

לתובנה ישנם מספר היבטים קוגניטיבים המשפיעים על ביצוע המטלה. לדוגמה בממוצע פתרון של בעיה אשר נעשה באמצעות תובנה לוקח פחות זמן מאשר פתרון אותה הבעיה בצורה אנליטית{{הערה|Jung-Beeman, M., Bowden, E. M., Haberman, J., Frymiare, J. L., Arambel-Liu, S., Greenblatt, R., ... & Kounios, J. (2004). Neural activity when people solve verbal problems with insight. PLoS biology, 2(4).}}{{הערה|Jarosz, A. F., Colflesh, G. J., & Wiley, J. (2012). Uncorking the muse: Alcohol intoxication facilitates creative problem solving. Consciousness and Cognition, 21(1), 487-493.}}{{הערה||שם=או 2020}}, וישנם מחקרים אשר מצאו כי תובנה יכולה להקטין כמות של שגיאות במטלות מסויימות{{הערה|Salvi, C., Bricolo, E., Kounios, J., Bowden, E., & Beeman, M. (2016). Insight solutions are correct more often than analytic solutions. Thinking & reasoning, 22(4), 443-460.}}. בנוסף, [[רגש|המצב הרגשי]] של האדם יכול השפיע גם הוא על התופעה. אנשים אשר נמצאים ב[[מצב רוח]] חיובי נוטים לפתור יותר שאלות באמצעות תובנה, ונוטים גם יותר לצדוק בתשובותיהם{{הערה|Isen, A. M., Daubman, K. A., & Nowicki, G. P. (1987). Positive affect facilitates creative problem solving. Journal of personality and social psychology, 52(6), 1122.}}{{הערה|Subramaniam, K., Kounios, J., Parrish, T. B., & Jung-Beeman, M. (2009). A brain mechanism for facilitation of insight by positive affect. Journal of cognitive neuroscience, 21(3), 415-432.}}. כמו כן, גם לתובנה עצמה השפעה על הרגש המייחדת תופעה זו מתהליכים קוגניטיבים אחרים. מלבד השפעות של רגש חיובי, לרגע התובנה מתלווה תחושה מהנה{{הערה|Gick, M. L., & Lockhart, R. S. (1995). Cognitive and affective components of insight. In R. J. Sternberg & J. E. Davidson (Eds.), The nature of insight (p. 197–228). The MIT Press.}}{{הערה|Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.}}, מחקר שהתבצע בשנת 2014 על ידי חוקרים מ[[אוניברסיטת מינכן]] מצא כי התחושות הנפוצות ברגע של תובנה הן [[עונג|הנאה]], [[הפתעה]], הקלה, ודאות בתשובה הניתנת ופתאומיות{{הערה|Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.}}. תחושות אלו יכולות להיות חלק ממנגנון [[מערכת החיזוק|תגמול]], אשר מ[[חיזוק|חזק]] [[התנהגות]] של [[יצירתיות|חשיבה יצירתית]], או של תוכן הקשור לתובנה שהתרחשה{{הערה||שם=או 2020}}{{הערה|Kizilirmak, J. M., Schott, B. H., Thuerich, H., Sweeney-Reed, C. M., Richter, A., Folta-Schoofs, K., & Richardson-Klavehn, A. (2019). Learning of novel semantic relationships via sudden comprehension is associated with a hippocampus-independent network. Consciousness and cognition, 69, 113-132.}}. בכוחו של מנגנון מבוסס תגמול להסביר מדוע אנשים רבים אוהבים לשחק משחקים אשר מעורבים בעירור תובנה כמו [[חידה|חידות]], [[סודוקו]] וכדומה, כמו גם מדוע אנשים רבים נמשכים ל[[מקצוע|משלחי יד]] המערבים חשיבה יצירתית המערבים למידה של תכנים מורכבים ופתרון בעיות כמו אומנות הנדסה עיצוב ומחקר מדעי{{הערה|Oh, Y., Chesebrough, C., Erickson, B., Zhang, F., & Kounios, J. (2020). An insight-related neural reward signal. NeuroImage, 116757.‏|שם=או 2020}}.

הסוציולוג [[גרהאם וואלאס]] {{אנ|Graham Wallas}} פרסם בשנת 1929 ארבעה שלבים אשר לדידו מהווים את הדרך ליצירת רעיון יצירתי{{הערה|Wallas, G. (1926). The art of thought.|שמאל=כן}}{{הערה|{{השילוח|אברום תומר|"יצירתיות בחלל חינוכי"|יצירתיות-בחלל-חינוכי|גיליון 14, אפריל 2019}}|שם=אברום}}, ו[[מטא אנליזה]] של רגע התובנה אשר פורסמה בשנת [[2018]] מצאה דפוס של פעילות מוחית אשר תואם לארבעת השלבים{{הערה|Shen, W., Tong, Y., Li, F., Yuan, Y., Hommel, B., Liu, C., & Luo, J. (2018). Tracking the neurodynamics of insight: A meta-analysis of neuroimaging studies. Biological psychology, 138, 189-198.‏}}.

{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{פסיכולוגיה קוגניטיבית}}