עומס כנף – הבדלי גרסאות

סיבוך נוסף עם עומס הכנף הוא שקשה מבחינת מעשית לשנות את שטח הכנף של דגם מטוס קיים (אם כי רוב השיפורים אפשריים). כשמטוסים מפותחים הם מועדים ל"עלייה במשקל" – התוספת של הציוד ומאפיינים נוספים שמגדלים את המשקל הכולל של המטוס. מטוס שמפחיתים לו את עומס הכנף בדגם המקורי שלו, יכול להגיע למצב של עומס כנף גדול מאוד כאשר יוסיפו לו ציוד נוסף. אם כי ניתן להחליף או לשדרג את המנועים כדי להשיג עוד כוח דחף, ההשפעות על ביצועי הפנייה וההמראה הנובעות מעומס כנף גדול יותר אינן נפתרות כה בקלות. זאת הייתה הסיבה העיקרית לשוני בין הספיטפייר "סופרמרין" של מלחמת העולם השנייה לבין המטוס מסרשמיט bf 109. הדגמים הראשונים של המסרשמיט היו קלים בהרבה מהדגמים המאוחרים יותר כאשר משקל התחמושת, השריון והציוד גדל, ובעוד שמנועים משודרגים הצליחו לשמור על יחס הכוח למשקל, לדגמים האחרונים היו עומסי כנף כה גדולים עד כדי כך שיכולת התמרון שלהם נפגעה, ולבסוף מאזן הכוחות נטה לטובת הספיטפייר.