הנגב – הבדלי גרסאות

בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר [[1946]], הוקמו, ביוזמת [[הסוכנות היהודית]], "[[11 הנקודות]]", בתגובה ל[[תוכנית מוריסון גריידי]]. במסגרת התוכנית, אמורה הייתה ארץ ישראל להתחלק לשלושה חלקים: 17% כמדינה יהודית, 40% כמדינה ערבית ו-43% כמחוז בריטי שעיקרו השתרע על אדמת הנגב. תוכנית זו נדחתה הן על ידי המנהיגות הערבית והן על ידי הסוכנות היהודית. הקמת היישובים נעשתה על מנת לתפוס אחיזה באדמת הנגב ובסופו של דבר סייעה בהכללת הנגב בגבולות המדינה. ביוני [[1947]] ביקרה בנגב ועדת החקירה [[ועדת אונסקו"פ|אונסקו"פ]] מטעם ה[[או"ם]] והתרשמה מצינור המים החדש ומיכולת המתיישבים היהודים לקיים [[חקלאות]] באזור. בסופו של דבר [[תוכנית החלוקה|הצעת החלוקה]] של האומות המאוחדות כללה את רוב שטחו של הנגב בשטח המיועד להקמת המדינה היהודית.

 

 

במהלך [[שנות השבעים]] החל גל נוסף של התיישבות בנגב, בעיקר באזור [[הערבה]] ואילת, וזאת בעקבות [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], שהחדיר תקווה לשיתוף פעולה כלכלי ומדיני עם המצרים, שיתוף פעולה שיוכל לבסס התיישבות בנגב.

כיום, רוב האוכלוסייה היהודית מתרכזת בערים הגדולות, לדוגמה [[אילת]], [[מצפה רמון]], דימונה ו[[באר שבע]] (העיר הגדולה בנגב) ובנוסף לערים ולעיירות הפיתוח, יש המתגוררים ב[[קיבוץ|קיבוצים]] וב[[מושב]]ים שונים.

 

 

== כלכלה וחינוך ==

 

מקור פרנסה אחר הוא [[אכסניה|אכסניות]] נוער ו"מאהלים" רבים שמטרתם לתת לתלמידים ואנשים רבים החפצים לטייל בנופו הייחודי והטבעי של הנגב אפשרות ללינה זולה יחסית. מוקד רוב הטיולים הוא באזור [[הערבה]], בהר הנגב, בסביבות [[אילת]] ובמכתשים הטבעיים - [[המכתש הגדול]] (מכתש ירוחם), [[המכתש הקטן]] ו[[מכתש רמון]].