הבדלים בין גרסאות בדף "שאפור השני"

נוספו 54 בתים ,  לפני 7 חודשים
אחידות במיקום הערות שוליים, מיון רגיל, תיקון כיווניות הערת שוליים, אין קישורים חיצוניים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
(אחידות במיקום הערות שוליים, מיון רגיל, תיקון כיווניות הערת שוליים, אין קישורים חיצוניים)
שאפור השני הוביל את צבאו הקטן אך הממושמע כנגד הערבים בדרום, וכך הבטיח את גבולותיה הדרומיים של האימפריה. לאחר מכן החל במסעו הראשון כנגד הרומאים במערב, שבו הפרסים לא הצליחו לכבוש שטחים נוספים. מסעות אלה הופסקו בשל פלישות נוודים בגבול המזרחי של האימפריה שאיימו על [[טראנסאוקסאניה]], אזור אסטרטגי חשוב לשליטה על [[דרך המשי]]. לפיכך חתם שאפור על חוזה שלום עם [[קונסטנטיוס השני]] (353-361) שבו שני הצדדים הסכימו שלא להתקיף זה את זה לתקופה מסוימת.
 
שאפור צעד מזרחה לטראנסאוקסאניה כדי להלחםלהילחם בנוודים המזרחיים. הוא ניצחם וסיפח שטחים חדשים כמחוז נוסף לאימפריה, והשלים את כיבוש האזור שהואשנמא כיוםבתחומי [[אפגניסטן]] של ימינו. בעקבות הכיבושים הללו, התרבות הסאסאנית גם היא התפשטה, ואמנות סאסאנית חדרה לטורקיסטאן והגיעה עד ל[[סין (אזור)|סין]]. שאפור השני, יחד עם המלך הנווד גרומאטס, החל במסע שני כנגד הרומאים ב-[[359]], והצליח לכבוש את הערים סינגארה ואמידה. בתגובה, הקיסר הרומאי [[יוליאנוס הכופר]] ([[361]]-[[363]]) פלש עמוק לתוך השטח הפרסי וניצח את כוחותיו של שאפור ב[[קטסיפון]], אך לאחר שלא הצליח לכבוש את הבירה, נהרג הקיסר תוך ניסיון נסיגה לשטח הרומאי. יורשו [[יוביאנוס]], שנלכד בגדה המזרחית של הפרת, נאלץ להסכים לעביר את כל המחוזות שהפרסים העבירו לרומאים ב-298 וכן את סיניביס וסינגארה, על מנת להבטיח מעבר בטוח לצבאו אל מחוץ לפרס.
 
שאפור השני נקט במדיניות דתית קשוחה. תחת שלטונו נחתמה ה[[אווסטה]], הכתבים הקדושים של הדת הזורואסטרית, כופרים נענשו ונוצרים נרדפו.{{הערה|Touraj Daryaee, “[http://www.iranicaonline.org/articles/shapur-ii ŠĀPUR II],” '''Encyclopædia Iranica''', online edition.|שמאל=כן}}. רדיפת הנוצרים הייתה תגובה לניצור האימפריה הרומית בידי [[קונסטנטינוס|קונסטנטינוס הגדול]] ([[324]]-[[337]]). על פי ה[[תלמוד בבלי|תלמוד]], שאפור השני - בניגוד ל[[שאפור הראשון]], שהיה ידידותי כלפי יהודים - דיכא את היהודים בממלכתו, גבה מהם מיסים מופרזים{{הערה|'''תלמוד בבלי, [[מסכת חגיגה]],''' [[s:חגיגה_ה_ב|דף ה' עמוד ב']]. לפי התיארוך, "שבור מלכא" המוזכר שם היה שאפור השני.}}, רדף את החכמים{{הערה|'''תלמוד בבלי, [[בבא מציעא|מסכת בבא מציעא]],''' [[s:בבא_מציעא_פו_א|דף פ"ו עמוד א']] - אמנם לא מוזכר שם שאפור השני בשמו, אך תקופת שלטונו חופפת לזמן חייו של האמורא [[רבה]]; וכן ב'''תלמוד בבלי, [[מסכת תענית]],''' [[s:תענית_כד_ב|דף כ"ד עמוד ב']].}}, ושיכן את חייליו בערי היהודים על חשבון התושבים{{הערה|'''תלמוד בבלי, [[מסכת פסחים]],''' [[s:פסחים_ה_ב|דף ה' עמוד ב']] ופירוש [[רש"י]] שם.}}. רדיפת היהודים הייתה בחלקה תגובה לעימותים בין-דתיים בין הנתינים היהודים והנוצרים בממלכה.{{הערה|G. Widengren, “The Status of the Jews in the Sassanian Empire,” '''Iranica Antiqua''' 1 (1961), pp. 117-162, esp. pp. 134-138.|שמאל=כן}}.
 
בסוף שלטונו של שאפור, האימפריה הפרסית הייתה חזקה מתמיד, כשאויביה ממזרח נכנעו לה וארמניה מצויה תחת שלטון פרסי.
| width="30%" align="center" | אחריו:<br> [[ארדשיר השני]]
|}
 
==קישורים חיצוניים==
 
 
==הערות שוליים==
 
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:השני, שאפור}}
 
[[קטגוריה:האימפריה הסאסאנית]]
[[קטגוריה:מלכי פרס]]