אדוורד קולסטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Jorkana (שיחה | תרומות)
תיקון אי התאמה לפסקה מאוחרת ולויקיפדיה האנגלית.
שורה 11:
קולסטון חונך בחברת מרסרס במשך שמונה שנים ובשנת 1672 עבד במשלוח סחורות מלונדון. הוא בנה עסק משתלם, סחר בבד, שמן, יין, שרי ופירות עם [[ספרד]], [[פורטוגל]], [[איטליה]] ו[[אפריקה]].
 
בשנת 1680 הפך קולסטון לחבר בחברה המלכותית האפריקנית, שהחזיקה במונופול ב[[ממלכת אנגליה|אנגליה]] על סחר לאורך [[מערב אפריקה|החוף המערבי של אפריקה]] ב[[זהב]], [[כסף (יסוד)|כסף]], [[שנהב]] ו[[סחר העבדים האטלנטי|עבדים]] משנת 1662. קולסטון הפך במהירות לחבר בדירקטוריון החברה והפך לסגן יו"ר החברה, בשנים 1689—1690; הקשר שלו עם החברה הסתיים בשנת 1692.<ref>{{Cite web|url=http://www.historyofparliamentonline.org/volume/1690-1715/member/colston-edward-ii-1636-1721|title=COLSTON, Edward II (1636–1721), of Mortlake, Surr. {{!}} History of Parliament Online|website=www.historyofparliamentonline.org|accessdate=16 November 2016}}</ref> חברה זו הוקמה על ידי [[צ'ארלס השני, מלך אנגליה|המלך צ'ארלס השני]] ואחיו [[ג'יימס השני, מלך אנגליה|ג'יימס, הדוכס מיורק]], (לימים המלך ג'יימס השני, שהיה מושל החברה), יחד עם סוחרי [[הסיטי של לונדון|עיריית לונדון]], והיו בה הרבה משקיעים בולטים, כולל [[ג'ון לוק]], הפילוסוף והרופא האנגלי, נחשב לרביםבעיני רבים כאחד המשפיעים ביותר על הוגי [[עידן הנאורות|ההשכלה]] ונודע בכינויו "אבי הליברליזם" (אם כי לאחר מכן שינה את עמדתו בנושא סחר העבדים), וכותב האוטוביוגרפית [[סמיואל פיפס|סמואל פפיס]].<ref>{{Cite web|url=https://www.bl.uk/restoration-18th-century-literature/articles/britains-involvement-with-new-world-slavery-and-the-transatlantic-slave-trade|title=Britain's involvement with New World slavery and the transatlantic slave trade|website=The British Library|language=en|accessdate=2018-10-18}}</ref><ref>{{Cite book|title=The sugar barons: family, corruption, empire, and war in the West Indies|last=Matthew.|first=Parker|date=2011|publisher=Walker & Co|isbn=9780802717443|location=New York|pages=126|oclc=682894539}}</ref>
 
במהלך מעורבותו של קולסטון עם החברה המלכותית באפריקה (1680 עד 1692), מעריכים כי החברה הובילה כ-84,000 גברים, נשים וילדים אפריקאים, שנסחרו כעבדים ב[[מערב אפריקה]], מתוכם 19,000 מתו במסעם ל[[הקריביים|קריביים]] והשאר באמריקה. בשל התנאים ברבים מהספינות, המסעות המורחבים השפיעו על [[שיעור תמותה|שיעורי התמותה]] של אנשי הספינה שהיו לעיתים דומים ולעיתים גדולים יותר משיעורי התמותה בקרב העבדים.<ref>{{Cite book|url=https://archive.org/details/atlanticslavetra0000curt/page/282|title=The Atlantic slave trade: a census|last=Curtin|first=Philip D.|publisher=University of Wisconsin Press|year=1969|isbn=0299054004|location=Madison|pages=[https://archive.org/details/atlanticslavetra0000curt/page/282 282–286]|oclc=46413}}</ref> העבדים נמכרו לעבודה זולה בחוות הטבק ובמטעי הסוכר בברזיל כדי שהאפריקאים יקבלו תנאים דומים לתנאים בארצם, שכן האקלים דמה לאקלים של מולדתם נמערב אפריקה. אפריקאים משועבדים היו גם הרבה פחות יקרים לתחזוק מאשר [[משרת חוזי|משרתים]] או עובדים בשכר מבריטניה.<ref>{{Cite web|url=http://www.liverpoolmuseums.org.uk/ism/slavery/archaeology/caribbean/|title=Slavery in the Caribbean - International Slavery Museum, Liverpool museums|website=www.liverpoolmuseums.org.uk|language=en-GB|accessdate=2018-11-19}}</ref>