הבדלים בין גרסאות בדף "מהרי"ל"

אין שינוי בגודל ,  לפני 5 חודשים
מ
מ (תיקון קישור)
מ (←‏כתביו: הגהה)
 
==כתביו==
עבודתו המפורסמת ביותר היא ספר '''מנהגי מהרי"ל''' הידוע גם כ'''ספר המהרי"ל''' או בפשטות '''המנהגים'''. הספר כולל תיאור מפורט של מנהגים ופרקטיקות דתיות הנוגעות לחיי היום יום בבית ובבית הכנסת והוא מהווה סמכות עליונה למקור מנהגי יהדות גרמניה. הספר כולל גם דרשות וקטעי פרשנות שונים של מהרי"ל. הוא נערך וסודר על ידי תלמידו של מהרי"ל - רבי אלעזר בן יעקב, המכונה זלמן משוטיגווערא (מהעיר סנט גור St. Goar, הסמוכה לריין, בין קובלנץ למיינץ), ויצא לראשונה, יחד עם תוספות שונות, בסביאונטה שבאיטליה בשנת [[ה'שט"ז|שט"ז]] ([[1556]]), ומאז עוד פעמים רבות. לספר הייתה השפעה רבה בעיקר אצל יהדות מערב אירופה והיווה גורם משמעותי בעיצוב התפיסה שיחסה חשיבות רבה ל[[מנהג (יהדות)|מנהגים]] בקרב קהילות אלו. הספר מצוטט באופן תדיר בספרות ההלכתית שלאחריו, ובאופן הבולט ביותר על ידי [[הרמ"א]] בהגהותיו על ה[[שולחן ערוך]], בהם הוא הוסיף את מנהגי [[יהדות אשכנז]]. נתקבלו הרבה מהכרעותיו שכנראה לא היו נהוגים קודם. לדוגמה, ברוב מחזורי אשכנז המערבי שלפניו, הופיעו פיוטים באצמעבאמצע הקדושה למוסף של יום כיפור. לאור הכרעתו של המהרי"ל שלא לאומרם, נשמטו מהמחזורים שבמנהג זה.{{הערה|עיין דניאל גולדשמידט, [http://hebrewbooks.org/22323 מחזור לימים הנוראים], חלק ב (יום כפור), ירושלים תש"ל, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22323&st=&pgnum=463 עמ' 408].}}
 
תלמיד נוסף של מהרי"ל קיבץ חלק מתשובותיו ופרסם אותם ב[[קרמונה]] בשנת [[ה'שט"ז|שט"ז]] ([[1556]]). תשובות רבות נוספות של מהרי"ל נותרו בכתב יד והם נאספו לראשונה בשנת [[תשל"ז]] ([[1977]]) על ידי הרב יצחק סץ ויצאו לאור תחת השם '''שו"ת מהרי"ל החדשות'''.