ויקיפדיה

תיק 4000 – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 12:
על פי החשד, ההתנהלות הניבה לאלוביץ' רווחים בשווי של לפחות 1.8 מיליארד שקל, שימרה את מעמדה של בזק כ[[מונופול]], צמצמה תחרות, השפיעה על עלות השירות לצרכן והושפעו בעלי המניות, הצרכנים, [[חברה ציבורית|הציבור]] כשותף בבזק וכו'.{{הערה|שם=מונופול}}<ref name=":1" /><ref name=":0" />
 
=== פגיעהמרמה בהתנהלותשל הוועדות הבלתי תלויות ===
במסגרת פרשה זו עלה חשד להשפעה במרמה על הוועדות הבלתי תלויות שהקים [[דירקטוריון]] "בזק", כדי לאשר שתי [[בעל עניין#עסקת בעל עניין|עסקאות בעלי עניין]] עם חברות אחרות שבשליטת אלוביץ'. הראשונה היא עסקה לרכישת מניותיו של אלוביץ' בחברת "yes" על ידי "בזק", שהתבצעה במרץ [[2015]]. העסקה השנייה, עניינה חתימה על הסכם להארכת רכישת מקטעי שידור בלוויינים מחברת "חלל תקשורת" שבשליטת אלוביץ', שהתבצעה בפברואר 2017. בוועדות הוגדר כי אלוביץ', בעל השליטה בחברות משני צדי העסקאות, וגורמים נוספים הנגועים בעניין אישי בעסקה יהיו ממודרים מעבודתה. הוועדות נועדו לדמות ככל האפשר עסקה בתנאי שוק ולהחליט אם לבצע את העסקה ללא לחצים והשפעות.{{הערה|{{TheMarker|שלי אפלברג|הפרוטוקלים של עסקת בזק-יס נחשפים: מי דאג לשאול אלוביץ'?|1.4192543|21 ביוני 2017}}}}
 
שורה 21:
במרץ 2015, הושלמה עסקת בזק–yes, שהיא עסקת בעלי עניין שבמסגרתה נמכרו אחזקותיה של "[[יורוקום]]" שבשליטת אלוביץ' בחברת [[yes הטלוויזיה בלוויין|yes]] לבזק שגם היא הייתה אז בשליטת אלוביץ'{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|אלוביץ' מוכר לעצמו: "בזק" רוכשת את "yes" תמורת 680 מיליון שקל|3652159|11 בפברואר 2015}}}} תמורת סכום של 680 מיליון ש"ח במזומן, וסכומים נוספים, ככל שיתמלאו תנאים מסוימים. העסקה גררה ביקורת ציבורית בטענה שהיא אינה כדאית מבחינה כלכלית, בין היתר משום ששווי העסקה היה גבוה במיוחד בהשוואה להערכת השווי שביצעה חברת "[[מריל לינץ']]" שנשכרה לצורך כך על ידי "בזק" והעריכה את השווי בטווח של 200–300 מיליון ש"ח.{{הערה|שם=גואטה}} לאור פרוטוקולים שנחשפו מדיוני הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו לשם בחינת פרטי העסקאות, עלה החשד כי בכירים בבזק, בהם מנכ"לית החברה [[סטלה הנדלר]], הפעילו לחצים להעלות את שווי הרכישה של חברת "yes", בניגוד לאינטרס הכלכלי של "בזק".
 
במסגרת העסקה נקבע שחלק מהתמורה, כ-170 מיליון שקל, תהיה תלויה בעמידה ביעד [[תזרים מזומנים]] החופשי של חברת "yes". על פי החשד, בכירים בחברות "בזק" ו-ב"yes" ביצעו מניפולציות בדו"חות "yes"חותיה, שהשפיעו בהמשך גם על המצגים בדו"חות קבוצת "בזק", במטרה ש-"yes" תעמוד ביעדי תזרים המזומנים שנקבעו בעסקה, המזכה את אלוביץ' בתשלום נוסף בסך 170 מיליון ש"ח. על פי החשד, תומרצותמריץ של בכירי חברת "yes" להגיע ליעד התזרים. החופשי היה קשור בין היתר לנוסחת הבונוסים החדשה אשר אושרה עלידי דירקטוריון "yes", הנשלט על ידי מקורביו של אלוביץ' כגון בנו וכלתו [[אורנה פלד-אלוביץ']],. אישר את שינוי נוסחת הבונוסבבמקרה של הבכירים, כגון מנכ"ל החברה [[רון איילון]], כך שתכלול רכיב של עמידה ביעד התזרים. במקרה של איילון העמידה ביעד התזרים הייתה שווה לו בשנת 2016 חצי מיליון ש"ח.{{הערה|שם=גנון}} על פי החשד, דחתה חברת "yes" לצורך כך תשלומים לספקים משנת [[2016]] לשנת [[2017]], ושילמה על כך ריבית גבוהה. בסופו של דבר עמדה "yes" ביעד זה ובעקבות כך קיבלה "יורוקום" מ-"בזק" 57 מיליון ש"ח נוספים בעסקה. לפי דו"חות "בזק" שילמה "בזק" ל-"יורוקום" תשלום בגובה זה בשנת 2016, ותשלום נוסף בסכום זהה בשנת 2017.{{הערה|שם=גנון}}
 
ב-23 ביוני 2015, תאריך היעד שנקבע לאישור העסקה, אישרה פה אחד "[[מועצת הכבלים והלוויין]]" את המיזוג, לאחר שלפניה הונחה גם חוות דעת כלכלית שהוכנה על ידי חברת עדליא.{{הערה|שם=רביב|{{דבר ראשון|ארז רביב|חשיפה: פרוטוקול אישור עסקת YES-בזק מראה החלטה לחוצה אך מקצועית|170454|23 בינואר 2019}}}}, בעקבותיה גם [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ו[[שר התקשורת]] [[בנימין נתניהו]].{{הערה|{{TheMarker|אמיתי זיו|חשיפה: המסמך שבלב תיק 4000 – האישור שנתן נתניהו וסידר הטבת ענק לאלוביץ'|1.5865421|1 במרץ 2018}}}}{{הערה|[https://www.themarker.com/embeds/pdf_upload/2018/20180301-075352.pdf אישור להעברת השליטה בחברת די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ]{{קישור שבור|3.6.2020}}, באתר [[TheMarker]],{{כ}} 23 ביוני 2015}} להחלטה זו השלכה כלכלית משמעותית שכן היא מאפשרת ל-"בזק" ליהנות מההפסדים הצבורים של "yes" לאורך השנים (כ-5.5 מיליארד ש"ח) כנכס מס, שאותם היא יכולה לקזז מהכנסותיה החייבות במס.{{הערה|{{TheMarker|אמית זיו|המרוץ נגד השעון: כך הזיע המנכ"ל שהצניח נתניהו כדי לדאוג לשאול אלוביץ'|1.4587004|9 בנובמבר 2017}}}}
 
במסגרת עסקה, שנחתמה בפברואר [[2017]], סיפקהנחתם חברתהסכם "[[חלל תקשורת]]"להארכת שירותי [[תקשורת לוויינית]] לחברת "yes" תמורתעלידי "[[חלל תקשורת]]" שבשליטת אלוביץ', בתמורת סכום של 920 מיליון ש"ח. כמה מן המנהלים ב-"בזק" התנגדו לעסקה, משום שהעדיפו את השימוש ברשת ה-"[[NGN]]" של החברה על פני השימוש בלוויין. לפי הנטען, בעקבות לחץ של אלוביץ' אושר הסכם ההתקשרות בדירקטוריון "בזק", לאחר חיכוכים בין ההנהלה לדירקטוריון החברה.{{הערה|[[עמליה דואק]], [http://www.mako.co.il/news-money/economy-q3_2017/Article-6cb0fdc74273d51004.htm פרשת בזק-אלוביץ': על מה כל הסיפור?], באתר "[[חדשות 2]]", 12 ביולי 2017}}▼
==== עסקת "חלל תקשורת" ו-"yes" ====
▲במסגרת עסקה, שנחתמה בפברואר [[2017]], סיפקה חברת "[[חלל תקשורת]]" שירותי [[תקשורת לוויינית]] לחברת "yes" תמורת סכום של 920 מיליון ש"ח. כמה מן המנהלים ב-"בזק" התנגדו לעסקה, משום שהעדיפו את השימוש ברשת ה-"[[NGN]]" של החברה על פני השימוש בלוויין. לפי הנטען, בעקבות לחץ של אלוביץ' אושר הסכם ההתקשרות בדירקטוריון "בזק", לאחר חיכוכים בין ההנהלה לדירקטוריון החברה.{{הערה|[[עמליה דואק]], [http://www.mako.co.il/news-money/economy-q3_2017/Article-6cb0fdc74273d51004.htm פרשת בזק-אלוביץ': על מה כל הסיפור?], באתר "[[חדשות 2]]", 12 ביולי 2017}}
 
=== קידום האינטרסים של "בזק" במשרד התקשורת ===
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תיק_4000"