פליקס שנער – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 23:
בשנת [[1934]] עזב את [[גרמניה]] ו[[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]]. הוא הקים משרד לייעוץ כלכלי, לקוחו העיקרי היה עיתון [[הארץ]] שאת בעליו, [[גרשום שוקן]] הכיר בצעירותו מלימודיו ב[[אוניברסיטת היידלברג]].{{הערה|אלעזר לוין, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-394553-00.html שרת: שוקן מוכן למכור את הארץ ] באתר "[[News1 מחלקה ראשונה]]".}} בשנת [[1937]] קודם להיות המנהל האדמיניסטרטיבי של העיתון.{{הערה|1=[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1955%2F04%2F17&id=Ar00200&sk=8B7FC1C5 ד"ר שנער בן חמישים], [[הארץ]] 17.4.1955}} עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]] התנדב להיות המפקח על הדלק שהיה חיוני לניצחון בהמשך הלחימה. צינור הדלק מ[[מוסול]] נותק ופליקס נסע עם [[מרדכי נמיר]] ל[[בוקרשט]] לשוחח על אספקת דלק לישראל עם שרת החוץ של [[רומניה]], [[אנה פאוקר]]. לבסוף לאחר דיונים רבים הסכימה למכור דלק לישראל תמורת [[דולר אמריקני|דולרים אמריקאיים]].{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HMF%2F1948%2F11%2F30&id=Ar00409&sk=5D250BB1 הובטחה אספקת דלק מרומניה], [[המשקיף]] 30.11.1948}} בעקבות תחילת הקריירה הממשלתית שלו [[עברות|עיברת]] פליקס שנייבלג את שמו לאליעזר שנער בהמלצת [[משה שרת]].{{הערה|{{העולם הזה|914|210455|יום הולדתו ה-50|12}}}} בין השנים [[1949]] ל-[[1951]] הועבר שנער להיות יועץ כלכלי בשגרירות ישראל ב[[לונדון]] והסדיר הסכמים בין המדינות לשם ניתוק סופי בין [[המנדט הבריטי]] לארץ ישראל.
 
לאחר עבודתו בלונדוןב[[לונדון]] חזר שנער לישראל ופעל חודשים אחדים ב[[משרד האוצר]] כמנהל אגף היבוא ללא הקצבת מטבע זר.
לאחר מכן התבקש לנהל את המחלקה הגרמנית ב[[משרד החוץ]]. עם תחילת [[יחסי גרמניה-ישראל|ההדברות בין ישראל לגרמניה]] בנושא [[הסכם השילומים]], הופקד שנער לשמש כראש המשלחת הישראלית במערב גרמניה. בתפקיד זה השתתף בכל שלבי המשא ומתן. לאחר חתימת ההסכם כיהן כראש משלחת ישראל בעניין ביצוע ההסכם, במעמד של [[שגריר]]. המשלחת הישראלית ישבה בעיר קלן שבגרמניה.
לשנער אף היה חלק ב[[לכידת אדולף אייכמן|לכידת אייכמן]]. בסוף שנות ה-50 העביר שנער ל[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|מוסד]] מידע על אייכמן מידי [[פריץ באואר]], התובע הכללי במדינת [[הסן]]. על פי מקורות מוסמכים שנער הוא האישיות הישראלית הראשונה שביקרה את אייכמן במעצרו בישראל.{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HBKR%2F1960%2F06%2F10&id=Ar00124&sk=332B62A0 שנער הוא האישיות שהתראה עם אייכמן], [[הבקר]] 10.6.1960}}{{הערה|[[העולם הזה]], גיליון 1186, עמוד 4. 15.6.60}}{{ש}}
ראש הממשלה ושרת החוץ החליטו בינואר 1965 על סיום תפקידו של שנער בגרמניה.{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F01%2F05&id=Ar00109&sk=21A5ACBE הופסק שרותו של ד"ר שנער במשלחת השילומים], [[חרות (עיתון)|עיתון חרות]] 5.1.65}}
בעקבות הפסקת השילומים, בהתאם להסכם, הופסקו התשלומים מצד ממשלת גרמניה המערבית בשנת [[1966]] פורקה המשלחת הישראלית במאי אותה שנה. באוגוסט 1965 נפתחה רשמית השגרירות הישראלית בקלן.