ארומתרפיה – הבדלי גרסאות

יש מרפאים שמקשרים בין מאפייניו החיצוניים של הצמח לאפקט הטיפולי שלו. הצורה והריח של [[סיגלית]], לדוגמה, מרמזים לטענתם על ביישנות. לכן, שמן סיגליות אמור להביא לתחושת רגיעה וצניעות אצל המטופל. הטענה של הארומתרפיסטים - שהשמנים האתריים יכולים להילחם ב[[חיידקים]], ב[[פטריות]], ב[[נגיף|נגיפים]] וב[[טפילות|טפילים]] נוספים ולהמריץ את [[המערכת החיסונית]] כדי להשיב את הבריאות לגוף - שנויה במחלוקת (ראה את ה[[ארומתרפיה#ביקורת|ביקורת]] בהמשך). הארומתרפיה המדעית מתחילה להתבסס בעיקר ב[[צרפת]], [[גרמניה]], ו[[רוסיה]]{{מקור}}, אולם במדינות כמו [[אנגליה]], [[ארצות הברית]] ו[[אוסטרליה]] הארומתרפיה נחשבת עדיין לחלק מהאופנתיות של ה[[רפואה משלימה|רפואה המשלימה]] במקרה הטוב או ל[[פסבדו מדע]] במקרה הרע.