הונג קונג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ יצור -> ייצור (דרך WP:JWB)
שורה 138:
להונג קונג אין [[משאב טבע|משאבים טבעיים]] של ממש, כל המזון וחומרי הגלם חייבים להיות מיובאים אליה. בהתאם, היבוא והיצוא, כולל יצוא מחדש, עולה על סך [[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]] של הונג קונג.
 
עיקר הפעילות הכלכלית בהונג קונג מבוסס על סחר ענף, במידה הולכת וגוברת מול סין, כאשר שיעור העוסקים בענפי ה[[מגזר השירותים|שירותים]] הולך וגדל בהדרגה ומהווה היום קרוב ל-90 אחוז מכלל התמ"ג, כאשר חלקו של מגזר ה[[יצורייצור תעשייתי|יצורייצור התעשייתי]] הולך וקטן בהדרגה ועובר במידה רבה לסין גופא. במיוחד בולטת הונג קונג בהיקף הרחב של פעילות [[בנק]]אית המתרכז בה, משום שרבות מהחברות הבינלאומיות מחזיקות את המטה ה[[אסיה|אסיאתי]] שלהן במנהל.
 
התמ"ג לנפש של הונג קונג, ששיעורו 56,322 דולר ([[2014]]) מדורג במקום ה-11 בעולם, בשורה אחת עם הכלכלות הגדולות ב[[מערב אירופה]] ומקדים את זו של [[יפן]], עובדה ההופכת את הונג קונג לאזור העשיר ביבשת במונחים של תמ"ג לנפש. התמ"ג הנומינלי של הונג קונג מוערך ב-292.7 מיליארד דולר (2014), ואילו תמ"ג שווי כוח הקנייה (PPP) הוא 400.6 מיליארד דולר ומדורג במקום ה-45 בעולם. במדד הפיתוח האנושי הונג קונג ממוקמת במקום ה-24 בעולם אחרי גרמניה וסינגפור ולפני יוון, קוריאה וישראל. אחרי תקופה ארוכה של צמיחה איתנה לאורך השנים, ירד קצב הצמיחה בחדות אחרי החזרה לשלטון סיני, במיוחד בעקבות [[1998]] בה הייתה ירידה של 5 אחוז בתמ"ג ובגלל ההאטה בכלכלה העולמית ומשבר [[סארס|הסארס]] בשנים [[2001]] - אמצע [[2003]]. סיום משבר הסארס, ההתאוששות בשוק העולמי והחתימה על הסכם [[CEPA]] לשיתוף פעולה הדוק יותר בין הונג קונג לסין, שאפשר לגורמים בהונג קונג גישה חופשית יותר לשוק הסיני ותרמה לעידוד התיירות הסינית בהונג קונג, הביאו לחידוש הצמיחה בשבעת הרבעונים שאחרי אמצע 2003 בקצב ממוצע של 6.8 אחוז.