הביטלס – הבדלי גרסאות

נוספו 296 בתים ,  לפני 15 שנים
מ (שוחזר מעריכה של בנגלו-ביל (שיחה) לעריכה האחרונה של 84.229.23.171)
באוקטובר 1963, הופיעו הביטלס לראשונה בתוכנית טלוויזיה בלונדון בשידור חי לכל בריטניה בה צפו 15 מיליון איש. למחרת, יצאו כל עיתוני אנגליה בכותרות ענק ובתמונות שער של להקת הביטלס. כשהופיעו בסוף אותו החודש באנגליה חיכו 600 אנשים במשך 36 שעות בכדי לקנות כרטיסים להופעה. כשנפתחה קופת הכרטיסים התמוטט המשרד מלחץ הקהל. תופעת ההערצה חסרת הפרופורציות הזו כונתה "ביטלמניה".
 
בינואר 1964 הופיעה הלהקה בסדרת הופעות באולם "אולימפיה" המפורסם בפריז. בשהותם בצרפת שלח להם בראיין אפשטיין מברק המספר שהשיר i want to hold your hand הגיע לראשות המצעד האמריקאי. ב-[[9 בפברואר]] [[1964]], לאור התעניינות מצד חברת קפיטול האמריקאית ולאחר מסע יחצ"נות חסר תקדים בהיקפו ובתקציבו, הופיעו החיפושיות בתוכנית הטלוויזיה של [[אד סאליבן]], ויומיים לאחר מכן הופיעו לראשונה על במה ב[[ארצות הברית]], כשהם מעוררים התנפלות היסטרית, "ביטלמניה", בדומה לזו שעוררו קודם לכן ב[[בריטניה]]. אלפי אנשים (ובעיקר נערות) צווחו בהיסטריה וקרעו בגדים בהופעותיהם ורדפו אחריהם לכל מקום בו היו או הופיעו. תופעה זו, שנמשכה עד תום תקופת ההופעות של הביטלס בשנת [[1966]] תועדה בסרטיהם המוקדמים של הביטלס "A Hard Day's Night" ו-"Help!" שבוימו על ידי [[ריצ'רד לסטר]]. הופעתם של הביטלס אצל אד סאליבן התחילה את "[[הפלישה הבריטית]]".
 
הופעתם בארצות הברית עוררה תעשייה שלמה של פוסטרים, סטיקרים וחולצות, עליהם הכותרת "הביטלס באים", אשר נוצרה בן לילה כדי לקדם את בואם. 5,000 צעירים נלהבים חיכו בנמל התעופה קנדי לקבלם. ביקורם בארצות הברית הוכתר כהצלחה גדולה.
משתמש אלמוני