הרפובליקה הרומית – הבדלי גרסאות

שנת 197 לפנה"ס הייתה גם השנה בה החלה שורה של מרידות, עימותי גבול ומלחמות בלתי פוסקות בכול רחבי חצי האי, עימותים שהעסיקו את הכוחות הרומאיים כ-20 שנה. רבים מעימותים אלו פרצו בשל עול השלטון הרומי והניצול של בני הפרובינקיות על ידי הנציבים הרומאים, ותודלקו על ידי שאיפותיהם של האחרונים לתהילה ושלל.{{הערה|1=שצמן, עמ' 198. }}{{הערה|1=[http://www.livius.org/ap-ark/appian/appian_spain_08.html#%A739 אפיאנוס, '''המלחמות בספרד''', 39.]}} המלחמות חרגו משטח הפרובינציות, נגד השבטים ה[[לוסיטאנים]] בקצה הדרום מערבי של חצי האי ונגד השבטים הקלטאיבירים בפנים הארץ. שקט יחסי, שנמשך כ-26 שנה, הושג רק בסיומה של [[המלחמה הקלטאיבירית הראשונה]] בשנת 179 לפנה"ס. הרגיעה הושגה בשילוב של אמצעים דיפלומטים וצבאיים שנקט נציב ספרד הקרובה דאז, [[טיבריוס גראקכוס הבכיר]].{{הערה|1=[http://www.livius.org/ap-ark/appian/appian_spain_09.html#%A743 אפיאנוס, '''המלחמות בספרד''', 43.]}}

 

 

השתלטות רומא על האזורים אלו לא נשענה על ניצחונות צבאיים בלבד. מצד אחד נקטה הרפובליקה במדיניות של הגליה המונית של השבטים המקומיים{{הערה|1=[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Strabo/5A*.html#1.6 סטראבון, "[[גאוגרפיקה]]"', ספר 5, פרק 1, 6.] [[סטרבון]] בן המאה הראשונה לספירה מוסר שהבוים, שבט גאלי, גורש מהאזור על ידי הרומאים.}}{{הערה|1=ליוויוס, שם, [[s:en:From the Founding of the City/Book 36#39|ספר 36, פרק 39]]. ליוויוס מוסר שחצי מאדמת הבויים הוחרמה.}} ומצד שני עודדה ויזמה התיישבות רומית ולטינית באזור, מחזקת מושבות ישנות ומקימה חדשות. כלי חשוב נוסף היה רישות האזור בדרכים, שהגדילו את יכולותיו הטקטיות והאסטרטגיות של הצבא הרומי, והגבירו את תהליך הרומאניזציה של האזור. לפי שצמן, שילובם של אמצעים אלה עם ההישגים הצבאיים הבטיחו את שליטתה של רומא בצפון איטליה,{{הערה|1=שצמן, עמ' 197. }} שליטה שלא התרופפה עד לפלישתם של ה[[קימברים]] מאה שנה לאחר מכן, בסוף המאה השנייה לספירה.