חורבת עוזה – הבדלי גרסאות

ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] שוקמה המצודה בחלקה. בתקופה זו צומצם שטחה לשני שלישים מזה של תקופת הברזל. בתוך המצודה מתקופת הברזל, הוקמה חומת סוגרים חדשה עם מגדל במזרח. החדרים בחומה שהמשיכה לשמש את המצודה בצדדיה האחרים הורחבו, כך שבצפון ובדרום רוחבם היה 4 מטר, לעומת 2.5 מטר בתקופת הברזל. מקומו של השער לא השתנה, אך נעשו שינויים במבנה שלו. מפתן השער הוגבה, וניבנו בו חדרי מגורים רגילים, פתחו הוצר ל-1.75 מטר, ואליו הובילו מדרגות רחבות. מגדלי השמירה בחומת הסוגרים שהמשיכה להיות חלק מהמצודה החדשה, שוקמו ושימשו שוב. בניגוד למצודה הברזלית, רק חדרי החומה שימשו להתיישבות, והחצר נותרה ריקה. החצר הכילה מתקנים כמו [[ממגורה]]. הממצא העיקרי הוא כלי חרס שתוארכו על ידי יצחק בית אריה ל[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]], אוסטרקאות, לוחית משחק, חותם של ברונזה וכלי עצם. יצחק בית אריה מיחס את בניית המצודה ל[[סלאוקים]], אך מאוד יכול להיות שהמצודה ניבנתהנבנתה ב[[חשמונאים|תקופה החשמונאית]]. העדות לכך הוא [[מטבע]] של [[חרתת הראשון]] או [[חרתת השני|השני]], מלכים נבטיים ששלטו במאה ה-2 לפנה"ס, בתקופה שחפפה ל[[מרד החשמונאים]].{{הערה|[[#ב"א-86|בית אריה (1986)]], עמ' 39–40.}}