אל-בירווה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הויקיפדיה חוששת מהאמת שבתיקי הכפרים הערבים אבל המידע של ואלידי ח'אלידי יצוק בבטון |
מ שוחזר מעריכות של 147.161.9.101 (שיחה) לעריכה האחרונה של Bustan1498 |
||
שורה 30:
== היסטוריה ==
עדויות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] לקיום התיישבות באזור כבר ב[[התקופה הכנענית|תקופה הכנענית]] נמצאו באזור תל ביר אלע'רבי (תל בירה), מערבית לכפר. ישנן עדויות לכפר ששכן באזור ב[[ממלכת ירושלים|תקופה הצלבנית]], ושמו בערבית מוזכר בספר מסעות שכתב התייר ה[[פרסים|פרסי]] [[נאצר ח'סרו]] בשנת [[1047]].
באמצע [[המאה ה-19]] התקיים באל-בירווה כפר קבע שהתרכז סביב [[מעיין]] במקום. מספר התושבים בכפר נע בין 450–900 על פי עדויות שונות. רוב התושבים היו מוסלמים, אך היה בכפר מיעוט נוצרי קטן. במפקד 1922 נמנו בכפר 807 תושבים{{הערה|[[יהושע בן אריה]] ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 320-322}}. לפי [[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל|סקר הכפרים 1945]] שהתבסס על מפקד 1931, חיו בכפר כ-1,460 תושבים{{הערה|שם=סקר}}, ברובם מוסלמים ועסקו בעיקר בחקלאות. אדמותיו השתרעו על שטח של 13542 דונם מהם 546 דונם בבעלות יהודית{{הערה|שם=סקר}}. בכפר פעלו שני בתי ספר, לבנים ולבנות, עוד היו בו [[מסגד]], [[כנסייה]], שני [[פולחן קברי קדושים|קברי קדושים]] ושלושה [[בית בד|בתי בד]].
תושבי הכפר השתתפו ב[[המרד הערבי הגדול|מרד הערבי הגדול]], וב-[[19 ביולי]] [[1938]] אף הניחו ככל הנראה [[מטען צד]] שהרג 12 חיילים בריטים{{הבהרה|מי המשער? כדאי לציין במפורש}}. הצבא הבריטי ביצע מספר חיפושים בכפר והטיל עליו קנסות קיבוציים{{הערה|{{PalPost||Operations near Majdal Krum - Village fines|1938/08/22|00206}}{{ש}}{{PalPost||Troops Pursue Bands|1938/11/21|00112}}}}.▼
לפי [[תוכנית החלוקה]], יועדו שטחי הכפר להיכלל בשטח המדינה הערבית, אולם במהלך [[מלחמת העצמאות]], ערב ההפוגה הראשונה, ב-[[11 ביוני]] 1948, כוח של [[חטיבת כרמלי]] כבש את הכפר לאחר שהתגבר על התנגדות מקומית. בכפר ובשלושת המשלטים הסמוכים לו החזיקה פלוגת [[חי"ם]] מ[[תל אביב]] שמנתה כ-120 איש שברשותם היה משוריין ובו מכשיר קשר ללא נשק מסייע. ב-[[23 ביוני]] [[1948]], בשעה 21
▲תושבי הכפר השתתפו ב[[המרד הערבי הגדול|מרד הערבי הגדול]]. הצבא הבריטי ביצע מספר חיפושים בכפר והטיל עליו קנסות קיבוציים{{הערה|{{PalPost||Operations near Majdal Krum - Village fines|1938/08/22|00206}}{{ש}}{{PalPost||Troops Pursue Bands|1938/11/21|00112}}}}.
▲לפי [[תוכנית החלוקה]], יועדו שטחי הכפר להיכלל בשטח המדינה הערבית, אולם במהלך [[מלחמת העצמאות]], ערב ההפוגה הראשונה, ב-[[11 ביוני]] 1948, כוח של [[חטיבת כרמלי]] כבש את הכפר לאחר שהתגבר על התנגדות מקומית. בכפר ובשלושת המשלטים הסמוכים לו החזיקה פלוגת [[חי"ם]] מ[[תל אביב]] שמנתה כ-120 איש שברשותם היה משוריין ובו מכשיר קשר ללא נשק מסייע. ב-[[23 ביוני]] [[1948]], בשעה 21:00 החלה הסתערות על הכפר בכוח גדול ובלווי משוריינים ותוך זמן קצר נכבש הכפר. מיד התארגנה התקפת נגד. הקרב היה קשה ונמשך כל יום ה-[[24 ביוני]] 1948. במהלך אותו יום הוזעקו ערבים חמושים מכל כפרי הסביבה בשיטת ה[[פזעה]] ומספרם הגיע ל-800. כן השתתפו 200 לוחמים מ[[צבא ההצלה]] של [[פאוזי אל קאוקג'י]]. רק לפנות בוקר ה-[[25 ביוני]] 1948, הצליחו כוחות צה"ל מחטיבת כרמלי לכבוש את הכפר בחזרה. בקרב נפלו 10 חיילי צה"ל, ומהערבים נפלו 12 לוחמים של צבא ההצלה ו-30 לוחמים כפריים{{הערה|הודעת דובר צה"ל טענה ל-100 אבידות של האויב מתוכם 50 הרוגים. ראו: {{על המשמר||ההתקפה בבירווה|1948/06/27|00412}}}}. ההתקפה בוצעה על ידי צבא ההצלה תוך הפרה של [[ההפוגה הראשונה]], תוך טענה שצבא ההצלה איננו כפוף להפוגה{{הערה|{{מעריב||הערבים מאשימים אותנו בהפרת ההפוגה|1948/06/25|00807}}{{ש}}{{על המשמר||התגובה להפרת ההפוגה בבירווה|1948/06/27|00417}}}}. בתחילת [[קרבות עשרת הימים]] הרחיב צה"ל את אחיזתו סביב בירווה וכבש מספר משלטים החולשים עליו. אולם צבא ההצלה הצליח לכבוש חזרה אחד מן המשלטים{{הערה|{{על המשמר|ג'ון קמחי|בזירת הקרבות הצפונית|1948/07/14|00109}}}} ואלו היו בידיו לזמן קצר עד קריסת צבא ההצלה בהמשך [[מבצע דקל]].
צה"ל הכריז על האזור כאזור צבאי. תושבי הכפר, שחלקם שהו בתוך ישראל, לא הורשו לחזור אליו (ובכך הפכו ל[[נפקדים נוכחים]]), ובשנת [[1949]] נהרסו הבתים ואדמות הכפר הופקעו.
על אדמות הכפר הוקמו קיבוץ [[יסעור (קיבוץ)|יסעור]] (ב-6 בינואר 1949){{הערה|[[בני מוריס]], '''[[לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949]]''', עמ' 253; מקראה למפה מספר 3 (סעיף 47), עמ' 594.}}{{הערה|{{דבר||נתגלו מים ביעזור שבאזור עכו|1950/06/25|00109}}}} ומושב [[אחיהוד]].{{הערה|בני מוריס, '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949''', עמ' 250.}}
תושבי הכפר וצאצאיהם הקימו וועד להגנה על זכויותיהם, ובכל שנה ביום [[הנכבה]], הם מבקרים את שרידי הכפר ההרוס על מנת להנחיל את מורשת הכפר לדור הצעיר. ה[[משורר]] ה[[פלסטינים|פלסטיני]] הנודע [[מחמוד דרוויש]]
==לצפייה נוספת==
| |||