הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם אבלי הלוי גומבינר"

מ
עריכה - העברת הפסקה על קברו להקשר רלוונטי יותר
מ (←‏פירושו לשו"ע: קישורים פנימיים)
מ (עריכה - העברת הפסקה על קברו להקשר רלוונטי יותר)
 
לרבי אברהם היה בן בשם ר' חיים, ובת שנישאה לרבי [[משה יקותיאל קופמן]] שהיה רבה של [[קוטנו|קוטנא]] ומחבר הספר [[לחם הפנים (ספר)|לחם הפנים]].
===קברו===
המג"א נקבר בעירו קאליש על גבעה קטנה, הגישה לקברו נעשתה קשה במשך השנים, ובעל [[אברהם מרדכי אלתר|האמרי אמת]] מגור שביקר פעם בקאליש, דאג שיסללו דרך גישה על חשבונו, ונימק זאת בהיותו מצאצאיו (דרך סבו הרב [[יהודה לייב קמינר]]).
 
אחרי השואה, נעלם האהל שהיה על קברו, ומקום קבורתו לא נודע.
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1637|מספר שנים=46}}
המחבר לא ציין שם כלשהו על דפי ספרו בכתב יד, רק באקראי השיב פעם לשאלת תלמידיו, כיצד יקרא לספרו? כי שם הספר יהיה "נר ישראל" (ראשי תבות: '''נר''' '''י'''פה '''ש'''ל '''ר'''בי '''א'''ברהם ה'''ל'''וי). כפי הנראה מחמת ענווה לא רצה לשלב את שמו בספר. אולם בנו שהדפיס את הבאור יחד עם ביאורו של ר' [[דוד הלוי סגל|דוד בעל הט"ז]] החליט בכל זאת לקראו בשם אביו, או בשל רצונו לכבד את אביו, או כדי למצוא שם בעל משמעות שיתאים יחדיו לשני המחברים שחיבורם נדפס לראשונה. כך נקרא בדפוס שם חיבורו של ר' אברהם '''מגן אברהם נ"י''', כאשר נ"י הוא ר"ת של השם המקורי. וחיבורו של רבי דוד '''מגן דוד ט"ז''', כאשר ט"ז הוא ר"ת של השם המקורי - טורי זהב. כמו כן נקבע שם כולל לספר המשותף - '''מגיני ארץ'''. בסופו של דבר רק השם מגן אברהם נשאר שגור בפי הלומדים, בעוד השם מגן דוד על אף שעד היום מופיע בדפוס כשם הפירוש, אינו בשימוש, וכולם מכנים אותו בשמו המקורי טורי זהב, כנראה, בשל כך שגם פירושו הנודע יותר של הט"ז על יורה דעה שנדפס כחמשים שנה קודם לפירושו על אורח חיים קרוי כך.
 
===קברו===
המג"א נקבר בעירו קאליש על גבעה קטנה, הגישה לקברו נעשתה קשה במשך השנים, ובעל [[אברהם מרדכי אלתר|האמרי אמת]] מגור שביקר פעם בקאליש, דאג שיסללו דרך גישה על חשבונו, ונימק זאת בהיותו מצאצאיו (דרך סבו הרב [[יהודה לייב קמינר]]).
 
אחרי השואה, נעלם האהל שהיה על קברו, ומקום קבורתו לא נודע.
 
==קישורים חיצוניים==