לשכת העיתונות הממשלתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, הרחבה, הוספת מקור
מ ←‏הענקת תעודות ואישורים: ניסוח, הגהה, תקלדה
שורה 47:
 
== הענקת תעודות ואישורים ==
הלשכה עוסקת בהענקה של תעודות [[עיתונאי]] לעובדי ה[[עתונות]] בישראל, ותעודות אלה, המוענקות לישראלים ולזרים לפי תנאים מסוימים, מאפשרות כניסה לאירועים ממשלתיים הפתוחים רק לאנשי תקשורת, ויש בהן יתרונות נוספים מבחינתו של העוסק ב[[תקשורת המונים]]. נוסף לתעודות העיתונאי, קבועות וזמניות, מוענקות תעודות לבעלי עיסוקים נוספים בענף התקשורת (תעודת טכנאי שידור, תעודת יוצר סרטי תעודה, תעודת עוזר תקשורת ועוד). ללשכת העיתונות הממשלתית יש סמכויות בהתאם להחלטות ממשלה שונות, אף כי תעודת עיתונאי מן הלשכה אינה מהווה תנאי לעיסוק בעיתונאות בישראל. פעילותה אינה מוסדרת בחוק ספציפי, אך הלשכה קבעה כללים שונים לקבלת התעודה. כללים אותם היא מעדכנת מדי פעם. במשך השנים השתמשה עשרות פעמים בכללים אלו כדי לשלול או להחרים מעיתונאים את התעודות. או סירבה להנפיק אותם. בין השאר:
 
בפברואר 1991 נשללה תעודת העיתונאי של ראש משרד שבועון שבועון החדשות האמריקני [[ניוזוויק]] בישראל, לאחר שצילם סוללת [[MIM-104 פטריוט|טילי פטריוט]] שהוצבה ליד תל אביב בזמן [[מלחמת המפרץ]]{{הערה|{{מעריב|אדר אבישר|נשללה תעודת העתונות של ראש משרד השבועון ניוזוויק בישראל|1991/02/03|00503}}}}.
 
בסוף שנת [[20012000]] החליטה לשכת העיתונות הממשלתית שלא להוציא יותר תעודות עיתונאי לאנשי תקשורת [[פלסטינים]] ולא להאריך את תוקפן של תעודות שהוצאו. כנגד החלטה זו הוגשה עתירה ל[[בג"ץ]], ששלל את ההחלטה הגורפת, וקבע{{הערה|1={{פס"ד עליון|קישור=02056270.L17|סוג=בג"ץ|עותר=בג"ץ 8813/02 - עותרים|משיב=לשכת העיתונות הממשלתית}}, באתר [[בית המשפט העליון]], 22 בפברואר 2004}}:
בתחילת שנת 2004 לשכת העיתונות הממשלתית פירסמה כללים חדשים לקבלת תעודת עיתונאי, שמטרתם להביא לצמצום במספר העיתונאים מקבלי התעודה מ-8,000 לאלף בלבד{{הערה|{{הארץ||לע"מ העבירה לשב"כ פרטיהם של אלפי עיתונאים|1.921751|4 בנובמבר 2003}}}}. כל בקשה לתעודת עיתונאי מועברת כיום לאבחון ביטחוני של [[שב"כ]]. בין היתר נדרש תשלום אגרה{{הערה|{{הארץ|ענת באלינט|לשכת העיתונות: תעודת עיתונאי - באישור השב"כ|1.921292|2 בנובמבר 2003}}}}.
 
ללשכת העיתונות הממשלתית יש סמכויות בהתאם להחלטות ממשלה שונות, אף כי תעודת עיתונאי מן הלשכה אינה מהווה תנאי לעיסוק בעיתונאות בישראל. פעילותה אינה מוסדרת בחוק ספציפי, אך חוקים אחדים מעניקים לה סמכויות מסוימות.{{הבהרה|סיבה=יש לפרט אילו סמכויות יש ללשכה, ומה הבסיס החוקי לפעילותה.}}
 
בסוף שנת [[2001]] החליטה לשכת העיתונות הממשלתית שלא להוציא יותר תעודות עיתונאי לאנשי תקשורת [[פלסטינים]] ולא להאריך את תוקפן של תעודות שהוצאו. כנגד החלטה זו הוגשה עתירה ל[[בג"ץ]], ששלל את ההחלטה הגורפת, וקבע{{הערה|1={{פס"ד עליון|קישור=02056270.L17|סוג=בג"ץ|עותר=בג"ץ 8813/02 - עותרים|משיב=לשכת העיתונות הממשלתית}}, באתר [[בית המשפט העליון]], 22 בפברואר 2004}}:
 
{{ציטוט|תוכן=סירוב ללא כל בדיקה אינדיבידואלית להעניק תעודת עיתונאי, בשל מסוכנות אינהרנטית של כל העיתונאים הפלסטינים תושבי האזור – לרבות אלה הזכאים להיכנס לישראל ולעבוד בה – הוא האמצעי הפוגעני ביותר האפשרי. אמצעי זה פוגע בצורה חזקה באינטרס לעיתונות חופשית, שניתן היה למנוע על ידי בדיקות ביטחוניות אינדיבידואליות מוצדקות להפגת הסכנה הביטחונית האישית הנובעת מתושבי האזור, ככל שסכנה כזאת קיימת מתושבים שעמדו בהצלחה בבדיקות הנדרשות לקבלת היתרי כניסה לישראל ועבודה בה.}}
 
בתחילת שנת 2004 לשכת העיתונות הממשלתית פירסמה כללים חדשים לקבלת תעודת עיתונאי, שמטרתם להביא לצמצום במספר העיתונאים מקבלי התעודה מ-8,000 לאלף בלבד{{הערה|{{הארץ||לע"מ העבירה לשב"כ פרטיהם של אלפי עיתונאים|1.921751|4 בנובמבר 2003}}}}. כל בקשה לתעודת עיתונאי מועברת כיוםמאז לאבחון ביטחוני של ה[[שב"כ]]. בין היתר נדרש תשלום אגרה{{הערה|{{הארץ|ענת באלינט|לשכת העיתונות: תעודת עיתונאי - באישור השב"כ|1.921292|2 בנובמבר 2003}}}}.
 
בתחילת אפריל [[2002]], בהנחיית משרד ראש הממשלה ו[[פרקליטות המדינה]], שללה לשכת העיתונות הממשלתית את תעודת העיתונאי של שני כתבים של רשת הטלוויזיה של [[אבו דאבי]], וממשרד הפנים בקשה את גירושו מהארץ של אחד מהם. המניע לכך היה דיווחים שחשפו תנועות צה"ל ב[[השטחים|שטחים]] והפרת חוק ה[[צנזורה]]{{הערה|{{הארץ|משה ריינפלד|כתבת אבו דאבי עתרה נגד שלילת תעודת עיתונאי|1.784896|7 באפריל 2002}}}}.
שורה 63 ⟵ 61:
באוגוסט 2005, החרימה הלשכה את תעודת העיתונאי של הבמאי והצלם [[שי כרמלי-פולק]], לאחר שתעיד את ההפגנות נגד הקמת גדר ההפרדה בכפר בילעין{{הערה|{{הארץ|ענת באלינט|להשיב תעודת העיתונאי למתעד ההפגנות בבילעין|1.1032565|1 באוגוסט 2005}}}}.
 
בספטמבר 2010, עתרה לבג"צ נגד לשכת העיתונות ומשרד הפנים עיתונאית אמריקאית, בגין סירוב הלשכה לחדש לה את תעודת העיתונאי שקיבלה מאז מאי 2007. הלשכה סירבלסירבה לחדש את התעודה בטענה שלאתר החדשות שהיא כותבת לו אין מספיק גולשים{{הערה|{{וואלה!||עתירה: לע"מ מסרבת להנפיק תעודה לעיתונאית אמריקאית|1733687|16 בספטמבר 2010}}}}. בעקבות עתירה זו ועתירת האתר "סקופ" הודיע מנהל הלשכה כי יחל להנפיק ל[[בלוגר]]ים ואתרי חדשות תעודות{{הערה|{{העין השביעית|עידו קינן|החיה החדשה הזאת|17727|14 באפריל 2010}}}}. אך בפועל הדבר לא בוצע{{הערה|{{העין השביעית|עידו קינן|ואלה שמות|14389|16 באוגוסט 2010}}}}.
 
באפריל 2017 פעלה לשכת העיתונות הממשלתית לגירושו של כתב עיתון [[הולנדי]] שכתב מאמרים בהם מתח ביקורת על ישראל. לדברי הלשכה, תוקף אשרת העבודה של הכתב לא הוארך בגלל שעבד ללא היתר עבודה במשך מספר חודשים{{הערה|{{הארץ|רוית הכט|ישראל מגרשת עיתונאי הולנדי שמתח ביקורת על הכיבוש בטענה ש"לא עמד בכללים"|1.4063010|3 במאי 2017}}}}. באוגוסט 2017 נשללה תעודת עיתונאי מכתב רשת אל-ג'זירה אליאס כראם{{הערה|{{הארץ|ברק רבידו איתי שטרן|לשכת העיתונות הממשלתית תשלול תעודת עיתונאי מכתב ישראלי של אל-ג'זירה|1.4362811|16 באוגוסט 2017}}}}{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|משרד החוץ התריע בפני משרד רה"מ: סנקציות נגד אל־ג'זירה יגרמו נזק תדמיתי לישראל|1.4363275|17 באוגוסט 2017}}}}.
שורה 70 ⟵ 68:
 
באפריל 2020, דחתה לשכת העיתונות את בקשתה של היבא מסאלחה, עיתונאית בחברת ההפקות "אל-ארז" מנצרת, לקבל תעודת עיתונאי מסיבות ביטחוניות שלא נומקו{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|לע"מ מסרבת להעניק תעודת עיתונאי לערבייה ישראלית מסיבות ביטחוניות שלא נומקו|1.8792528|23 באפריל 2020}}}}.
 
== מנהלי הלשכה==
{| class="wikitable"