הבדלים בין גרסאות בדף "ציפורי (יישוב עתיק)"

נוספו 278 בתים ,  לפני 3 חודשים
←‏היסטוריה: הוספת מקור
מ (עימוד בפרק קישורים חיצוניים; סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים))
(←‏היסטוריה: הוספת מקור)
כחלק מהיוזמות שנקטו [[פומפיוס]] ומצביאו [[אולוס גביניוס]] כדי למנוע היווצרות של מרכז כוח יהודי, הם נתנו את היישובים היהודים תחת כפיפותם של חמישה [[בית דין (הלכה)|בתי דין]] שונים, שאחד מהם היה בציפורי.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[תולדות מלחמת היהודים ברומאים]]''', ספר א, פרק ח, פסקה ה, סעיף 170.}} בשנת 55 לפנה"ס, הכריז עליה גביניוס כבירת מחוז הגליל.
 
כשהשתלט [[הורדוס]] על הגליל, כבש גם את ציפורי{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר א, פרק טז, פסקה ב, סעיף 304.}} והיא המשיכה להיות [[עיר בירה|בירת]] המחוז. במותו הנהיג [[יהודה בן חזקיה]] את [[פולמוס וארוס|המרד בציפורי]] וניהל עליה מאבק עם [[הצבא הרומי|הצבא הרומאי]]. התוצאה הייתה שריפת העיר ומכירת תושביה ל[[עבד]]ים.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר ב, פרק ד, פסקה א, סעיף 56; פרק ה, פסקה א, סעיף 68.}} בנו של הורדוס, [[הורדוס אנטיפס]], בנה שוב את ציפורי וכינה אותה "אבטוקרטוריס"{{הערה|שם=קדמוניות 27|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר 18, פרק ב, פסקה א, סעיף 27.}} (כ"אבטוקרטיס" – העיר העצמאית), אך גם ייסד את מתחרתה הגדולה, [[טבריה]], שהחליפה אותה במעמד הבכורה בגליל, עד זמנו של [[אגריפס השני]], ששוב הפך את ציפורי לבירתו.
 
[[יוסף בן מתתיהו]] מכנה את ציפורי "פאר הגליל כולו".{{הערה|שם=קדמוניות 27}} בשנים 66–67, בזמן [[המרד הגדול]] ברומאים, הוא עצמו ביצר אותה, [[יוסף בןבתוקף מתתיהו]],תפקידו מפקדכמפקד הגליל במרד,{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[חיי יוסף]]''', פרק 37.}} אולם אנשי ציפורי העשירים, שבנו את החומה על חשבונם,{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר ב, פרק כ, פסקה ו, סעיף 574.}} החליטו להתבדל מהמורדים ולשמור על נאמנות לרומא.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''חיי יוסף''', פרקים 8, 22.}} הם שלחו שליחים לנציב סוריה, [[קסטיוס גאלוס]], וביקשו שיבוא ויציב חיל משמר רומאי בעיר. יוסף בן מתתיהו שמע על כך ומיהר לכבוש אותה. לדבריו, תושבי הגליל שנאו את ציפורי וחייליו החליטו לפרוע בתושביה. הם שדדו ושרפו את הבתים הריקים, לאחר שיושביהם ברחו אל המצודה.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''חיי יוסף''', פרק 67.}}
לאחר מכן כרתו תושבי ציפורי עם הרומאים [[שלום|ברית שלום]] נפרדת. ניסיון של יוסף בן מתתיהו לכבוש את העיר שוב, נכשל.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר ג, פרק ד, פסקה א, סעיפים 62-59.}} הוא כתב על ציפורי, אותה כינה "פאר הגליל כולו",כך בספרו: "ציפורי סגרה לפני את שערי העיר ואסרה על אזרחיה להתחבר אל חיל היהודים... בעיר הזאת קידמו את פניו (של [[אספסינוס]]){{הערה|השוו: יוסף בן מתתיהו, '''חיי יוסף''', פרק 74.}} ואנשי ציפורי הם לבדם מכל יושבי הגליל דרשו שלום לרומאים".{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[מלחמת היהודים]]''', ד.}}{{הבהרה|אין מראה מקום מדויק. הציטוט נראה כשילוב של משפטים מכמה מקומות שונים.}}
 
מאותה תקופה ישבו בעיר יהודים ונוכרים. כפי שכותב [[צביקה צוק]]{{הערה|"[[עת-מול]]", יוני 86'.}} "מטבעות מימי [[אנטונינוס פיוס]]... מתארים [[מוטיב (רעיון)|מוטיב]]ים [[אלילות|אליליים]] בלבד. נראה כי בפרק הזמן מאז [[פולמוס קיטוס|הפולמוס של קיטוס]] ([[115]]) ועד לאחר [[מרד בר כוכבא]] חל שינוי ומועצת העיר הפכה בזמן זה לנוכרית. רק לקראת אמצע המאה השנייה חזרה המועצה העירונית לידי היהודים." באותו זמן נקראה העיר "דיוקיסריה" – שם המורכב משמו של ה[[אל]] ה[[מיתולוגיה יוונית|יווני]] [[זאוס]] ושם העיר [[קיסריה]].