חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: קישורים פנימיים
סדר
שורה 94:
 
באוגוסט 2017 הוציא [[בג"ץ]], לבקשת [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[אביחי מנדלבליט]], [[צו ביניים]] המקפיא לחודשיים את יישום החוק.{{הערה|{{ישראל היום|יאיר אלטמן, יורי ילון|צו ביניים: בג"ץ הקפיא את חוק ההסדרה|497993|17 באוגוסט 2017}}{{ש}}עפר חדד, [http://reshet.tv/item/news/domestic/crime-and-justice/law/z5mvc-409468/ לפי בקשת היומ"ש לממשלה: בג"ץ מעכב את יישום חוק ההסדרה], באתר "[[רשת מדיה|רשת]]", 17 באוגוסט 2017}}
 
עשרות יישובים פלסטיניים ביהודה ושומרון, יחד עם ארגונים ישראליים, הגישו עתירות לבג"ץ לפסילת החוק.{{הערה|[https://supreme.court.gov.il/Pages/SearchJudgments.aspx?&OpenYearDate=2017&CaseNumber=1308&DateType=1&SearchPeriod=8&COpenDate=null&CEndDate=null&freeText=null&Importance=null בג"ץ 1308/17 עיריית סלואד ואחרים נגד הכנסת ואחרים]}} בדיון בעתירות, שהתקיים בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, התייצב היועץ המשפטי לממשלה לצד העותרים וכנגד הממשלה.{{הערה|[https://law.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2017/11/bagatz2055-17-hoq-hahasdara-yoamash1117.pdf עמדת היועץ המשפטי לממשלה לגבי חוק ההסדרה]}} את הממשלה ייצג עורך דין פרטי, הראל ארנון. גם [[היועץ המשפטי לכנסת]], [[אייל ינון]], ביקש להימנע מפסילת החוק.{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|נציג היועמ"ש בביהמ"ש: "חוק ההסדרה פוגע בזכויות אדם - ויש לבטלו"|3739376|3 ביוני 2018}}}}
 
==ביטול החוק==
 
נגד החוק הוגשו ל[[בג"ץ]] עתירות של רשויות מקומיות פלסטיניות רבות, שאליהן הצטרפו עמותות ישראליות אחדות. בתגובתה המקדמית לעתירות ציינה ממשלת ישראל שהחוק "נועד להתמודד עם מציאות מורכבת וייחודית, המובילה לא אחת לתוצאות קשות של הריסה ללא תועלת בצדן לאיש, ואשר גוזרות על אלפי משפחות חיים תחת עננת אי-ודאות".{{הערה|[http://forumpics.a7.org/?file=20170821190511.pdf תגובה מקדמית מטעם ממשלת ישראל לעתירה נגד חוק ההסדרה]}} ב-[[9 ביוני]] [[2020]] ביטל בג"ץ את החוק, ברוב של 8 שופטים נגד אחד, בנימוק שיש בו פגיעה חמורה ולא-מידתית בזכויות התושבים הפלסטינים. הנשיאה [[אסתר חיות]] ציינה בפסק דינה:
עשרות יישובים פלסטיניים ביהודה ושומרון, יחדשאליהם עםהצטרפו ארגוניםעמותות ישראלייםישראליות אחדות, הגישו עתירות לבג"ץ לפסילת החוק.{{הערה|[https://supreme.court.gov.il/Pages/SearchJudgments.aspx?&OpenYearDate=2017&CaseNumber=1308&DateType=1&SearchPeriod=8&COpenDate=null&CEndDate=null&freeText=null&Importance=null בג"ץ 1308/17 עיריית סלואד ואחרים נגדנ' הכנסת ואחרים]}} בדיון בעתירות, שהתקיים בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, התייצב היועץ המשפטי לממשלה, [[אביחי מנדלבליט]], לצד העותרים וכנגד הממשלה.{{הערה|[https://law.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2017/11/bagatz2055-17-hoq-hahasdara-yoamash1117.pdf עמדת היועץ המשפטי לממשלה לגבי חוק ההסדרה]}} את הממשלה ייצג עורך דין פרטי, הראל ארנון. גם [[היועץ המשפטי לכנסת]], [[אייל ינון]], ביקש להימנע מפסילת החוק.{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|נציג היועמ"ש בביהמ"ש: "חוק ההסדרה פוגע בזכויות אדם - ויש לבטלו"|3739376|3 ביוני 2018}}}}
 
נגד החוק הוגשו ל[[בג"ץ]] עתירות של רשויות מקומיות פלסטיניות רבות, שאליהן הצטרפו עמותות ישראליות אחדות. בתגובתה המקדמית לעתירות ציינה ממשלת ישראל שהחוק "נועד להתמודד עם מציאות מורכבת וייחודית, המובילה לא אחת לתוצאות קשות של הריסה ללא תועלת בצדן לאיש, ואשר גוזרות על אלפי משפחות חיים תחת עננת אי-ודאות".{{הערה|[http://forumpics.a7.org/?file=20170821190511.pdf תגובה מקדמית מטעם ממשלת ישראל לעתירה נגד חוק ההסדרה]}} ב-[[9 ביוני]] [[2020]] ביטל בג"ץ את החוק, ברוב של 8 שופטים נגד אחד, בנימוק שיש בו פגיעה חמורה ולא-מידתית בזכויות התושבים הפלסטינים. הנשיאה [[אסתר חיות]] ציינה בפסק דינה:
{{ציטוט|תוכן=חוק ההסדרה מבקש להכשיר בדיעבד מעשים בלתי חוקיים שבוצעו על ידי אוכלוסייה מסוימת באזור תוך פגיעה בזכויותיה של אוכלוסייה אחרת, וזאת בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית. אין מדובר בהסדר שהוא "עיוור" לקבוצת הניזוקים שיפגעו מיישומו אלא בהסדר הפוגע ביודעין ובאופן בלתי שוויוני בזכות הקניין של תושבי האזור הפלסטינים בלבד והוא מעניק בכורה לאינטרסים הקנייניים של המתיישבים הישראלים, ללא כל בחינה פרטנית ומבלי ליתן משקל מספק למעמדם המיוחד של תושבי האזור הפלסטינים כ"תושבים מוגנים".|מקור=[[אסתר חיות]], פס"ד{{הערה|שם=בגץ}}}}