היישוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להכרמל
מדינת ישראל ==> ישראל
שורה 63:
*[[הספר הלבן השני]] ([[1930]]). ידוע כספר הלבן של פאספילד, על שמו של שר המושבות הבריטי באותה עת ה[[לורד פאספילד]] (סידני וב) שפרסם אותו. ספר לבן זה בא להצהיר על עמדת הממשלה הבריטית בעניין ארץ ישראל על פי מסקנות [[ועדת שו]] ודו"ח סימפסון שהיה דו"ח משלים למסקנותיה, בדבר המדיניות הבריטית בארץ ישראל לאחר [[מאורעות תרפ"א]] 1921. הספר היווה החמרה נוספת במדיניות הבריטית כלפי היישוב, הגביל כמעט כליל את מכירת הקרקעות ליהודים וקבע שעליית היהודים תהיה לא רק בהתאם ליכולת הכלכלית של הארץ, אלא אף תלה את העלייה היהודית במצב האבטלה של ערביי הארץ. הדו"ח נסוג כליל מ[[הצהרת בלפור]] וקבע כי יש לקיים מועצה מחוקקת יהודית - ערבית לארץ בכללה. הדו"ח עורר התנגדות עזה בהנהגה הציונית ואף בחוגים פוליטיים בבריטניה. הבריטים נכנסו ל[[משא ומתן]] עם נציגי [[הסוכנות היהודית]] והוחלט לבטל את הספר הלבן השני. [[ראש ממשלת בריטניה]] [[ראמזי מקדונלד]] הודיע על כך באיגרת רשמית ל[[חיים ויצמן]].
*[[ועידת השולחן העגול]]: לאחר כישלון [[ועדת וודהד]] למצוא פתרון לבעיית ארץ ישראל כינסו הבריטים בשנת [[1939]] ועידת שולחן עגול בארמון "סנט ג'יימס" בלונדון. לוועידה הוזמנו ראשי התנועה הציונית ונציגים של ערביי ארץ ישראל ושל מדינות ערב. בראש המשלחת היהודית עמד ד"ר [[חיים ויצמן]] והשתתפו בה [[דוד בן-גוריון]] ו[[משה שרת]] (אז שרתוק). בראש המשלחת הערבית עמד ה[[מופתי]] חאג' [[אמין אל-חוסייני]]. כל כינוס של הוועידה היה בשתי פעמים באותו אולם עצמו, בפעם הראשונה עם הערבים ובשנית עם היהודים, בשל סירובם של הערבים לשבת לצד היהודים. הוועידה נכשלה הואיל ושני הצדדים לא הצליחו, למרות ניסיונות התיווך של הבריטים, להגיע לידי הסכם כלשהו. בטרם כונסה הוועידה הודיעו הבריטים כי אם לא יושג בה הסכם, תפרסם בריטניה תוכנית משל עצמה, ואכן ב-[[17 במאי]] 1939 פרסמה בריטניה את [[הספר הלבן השלישי]], החמור מכל קודמיו.
*[[הספר הלבן השלישי]] ([[1939]]). ספר לבן זה פורסם לאחר כישלון [[ועידת השולחן העגול]] ולאור המשך [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט]]. כהצהרה דיבר הספר הלבן על כך שארץ ישראל לא תחולק, וייעד לה עתיד של מדינה אחת לשני העמים, היהודי והערבי. המדיניות המידית והממשית שנקבעה בו הטילה הגבלה כבדה על עליית יהודים לארץ ישראל וצמצמה אותה למכסה של 75,000 נפש לחמש השנים הבאות. הוגבלה רכישת הקרקעות על ידי היהודים ובפועל, לאחר שבעקבות הספר הלבן פורסמו [[תקנות העברת קרקעות]] בשנת [[1940]], נעשתה רכישת קרקעות מידי הערבים לבלתי אפשרית. הספר עורר תגובות זעם ומחאה ביישוב ובתנועה הציונית והחל המאבק בשלטון הבריטי, שהסתיים בסופו של דבר בהחלטת עצרת האו"ם מ[[תוכנית החלוקה|הכ"ט בנובמבר]] [[1947]], ולהקמת [[ישראל|מדינת ישראל]].
 
===העליות בתקופת המנדט הבריטי===
שורה 95:
[[קובץ:Jewish zones 1947.jpg|ממוזער|שמאל|250px|אזורי התיישבות יהודים עיקריים בארץ ישראל, ב-[[1947]]]]
 
בשנת [[1947]] הוקמה [[ועדת אונסקו"פ|ועדת האו"ם לעניין ארץ ישראל]]. ב-[[31 באוגוסט]] 1947 הגישה הוועדה את [[תוכנית החלוקה|תוכניתה]] לאו"ם, לפיה יסתיים המנדט בריטי והארץ תחולק לשתי מדינות, יהודית וערבית, שתקיימנה שיתוף פעולה כלכלי ביניהן ואילו [[ירושלים]] תהיה לאזור בינלאומי. ב-[[29 בנובמבר]] 1947 הכריעה עצרת האו"ם בהצבעה ברוב של 33 מדינות נגד 13 ו-10 נמנעות, על קבלת תוכנית החלוקה ועל סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ב-[[15 במאי]] [[1948]]. בזאת הונח היסוד להקמתה של [[ישראל|מדינת ישראל]].
 
==היישוב במלחמת העצמאות==