שואת יהודי פולין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האזרח דרור (שיחה | תרומות) |
האזרח דרור (שיחה | תרומות) |
||
שורה 201:
[[קובץ:בני נוער בטרבלינקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בני נוער מישראל מניפים את [[דגל ישראל]] ליד אנדרטת האבן הגדולה בטרבלינקה. לפניה על אבן חקוק בשבע שפות - "לא עוד!" (צולם ב-2006)]]
בפולין יש הנצחה לשואה בדמותן של אנדרטאות ומוזיאונים. בשטח מחנה [[טרבלינקה]] הוקם אתר הנצחה לאומי של פולין, בצורת בית עלמין. על 17,000 אבנים חרוטים שמות הקהילות שמהן הובאו לטרבלינקה הקורבנות להשמדה. מחנה [[אושוויץ]] הפך למוזיאון. מספר בלוקים הוקדשו לעמים שונים (כמו הבלוק היהודי), בלוק 11 משמש כמוזיאון לתאי ההתעללות בבני האדם. בבלוקים 4 ו-5 ניתן לראות שאריות מהרכוש שנגזל מהאסירים במחנות אושוויץ בירקנאו, בהם: שיער הנגזז, מזוודות, נעליים, משקפיים, פרוטזות וכו'. מחנה בירקנאו נשאר עומד על תילו, מלבד המשרפות שפוצצו על ידי אנשי הזונדרקומנדו (הריסות המבנים עומדות כפי שהיו ביום ההפצצה). בנוסף למוזיאון ניצבות ברחבי המחנה אנדרטאות רבות שהוצבו לזכר הנרצחים במחנה. ב-1947 החליטה ממשלת פולין על שיחזור מחנה אושוויץ I, כמוזיאון לזכר קורבנות הפאשיזם; אושוויץ II, שבו היו המבנים עשויים מעץ, חומר לא עמיד, שומר אך לא שוחזר. בעקבות יוזמה של השר הפולני [[ולדיסלב ברטושבסקי]], הוקמה בשנת 2009 קרן אושוויץ-בירקנאו, שמרווחי הריבית שלה ימומנו עבודות שימור ארוכות טווח של המוצגים והמבנים באושוויץ.
בעיר ורשה ובמתחם [[גטו ורשה]] לשעבר נמצאים כיום אתרי זיכרון ואנדרטות אחדים המספרים על אנשי הגטו ומרידתם כולל אתר הנצחה ב[[אומשלגפלץ]] . ב-[[2017]] הכריז שר התרבות הפולני [[פיוטר גלינסקי]] {{אנ|Piotr Gliński}} שיוקם [[מוזיאון גטו ורשה]] {{פל|Muzeum Getta Warszawskiego}}, בשיתוף עם [[המכון ההיסטורי היהודי]], במבנה בו שכן בגטו [[בית החולים לילדים ברסון ובאומן]] {{אנ|Bersohn and Bauman Children's Hospital in Warsaw}}.{{הערה|{{ערוץ7|ניסן צור|פולין תפתח את "מוזיאון גטו וורשה"|359499|כ"ט בחשון תשע"ח}}}} המוזיאון צפוי להיפתח לציבור ב-[[2023]]. באתר [[תחנת הרכבת ראדוגושץ' בלודז']] קיימת אנדרטה לשואה שהוקמה בשנת 2004. עם זאת בערים ועיירות רבות שגרו בהם יהודים בעבר אין אתרי הנצחה. כך לדוגמה ב[[לבוב]] (כיום בשטח אוקראינה) שבה חיו יהודים מזה כ-800 שנים ושהגטו בה הכיל 120 אלף יהודים, אין אתר הנצחה.
בפולין שלאחר המלחמה החלה מחלוקת בדבר תפקידם של הפולנים בהשמדת היהודים. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי בפולין החל דיון חופשי וגלוי בנושא רגיש זה, בו השתתפו מפלגות פוליטיות פולניות, הכנסייה הקתולית, וארגונים יהודים בפולין ומחוצה לה. כחלק ממגמה זו התפרסם ספרו של הסוציולוג [[יאן טומאש גרוס]] [[שכנים (ספר)|שכנים]], שעורר מחלוקת וכך גם הסרט [[אחרי הקציר]] המבוסס עליו. ביולי 2001 התנצל [[נשיא פולין]] [[אלכסנדר קוושנייבסקי]] על הטבח בידוובנה.{{הערה|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|נשיא פולין התנצל על טבח היהודים בידוובנה|1.716389|10 ביולי 2001}}}}
| |||