איזוטופ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Ofekgillon10 (שיחה | תרומות)
ברקע היה כתוב שלכל חומר יש צורה טבעית עם איזוטופ נפוץ ורק אלו ששונים ממנו נקראים איזוטופים, מה שלא נכון. לדוגמה, קסנון מכיל לרוב כמה איזוטופים עם שכיחות יחסית דומה מאוד.
שורה 12:
מספר הנייטרונים שבגרעין, לעומת זאת, יכול להשתנות מבלי לשנות את תכונותיו הכימיות של החומר. פעמים רבות מספרם של הנייטרונים שווה למספר הפרוטונים (בפרט ביסודות הקלים), אך הדבר אינו מחויב. מספר הפרוטונים והנייטרונים גם יחד קובע את '''המשקל האטומי''' - הנקרא גם '''מסה אטומית''' - של האטום. מסת האלקטרונים קטנה פי כ-1836 ממסת הפרוטון או הנייטרון ולכן זניח.
 
גרעינים שונים של אותו יסוד (כלומר מספר זהה של פרוטונים, אך מספר נייטרונים שונה) נקראים '''איזוטופים''' של היסוד. לדוגמה, מימן הוא היסוד הכימי שבגרעין האטום שלו קיים פרוטון אחד בלבד. לרוב, בגרעין מימן אין נייטרונים, ולכן זהו האיזוטופ הנפוץ של מימן. עם זאת, קיימים עוד איזוטופים: גרעין שמכיל פרוטון אחד ונייטרון אחד גם הוא גרעין מימן (בגלל קיום פרוטון בודד) אך זהו איזוטופ שונה שלרוב נקרא [[דאוטריום]] או "מימן כבד". בנוסף, קיים איזוטופ נוסף של מימן המכיל שני נייטרונים בגרעין הנקרא [[טריטיום]].
הצורה הנפוצה של החומר בטבע היא "הצורה הטבעית" שלו, אך לעיתים קרובות ניתן למצוא אטומים של החומר עם מספר שונה של נייטרונים מן הצורה הטבעית. צורה פחות נפוצה זו של החומר נקראת איזוטופ.
 
לפעמים איזוטופ מסוים של היסוד מהווה את רוב האטומים של יסוד זה. זהו לדוגמה המצב במימן בו רוב האטומים שלו הם מהאיזוטופ בלי נייטרונים. לעומת זאת, קיימים יסודות בעלי שכיחות דומה של האיזוטופים השונים. לדוגמה, הגז האציל קסנון הוא בעל גרעין עם 54 פרוטונים, וניתן למצוא אותו בטבע ב-3 איזוטופים בעלי תפוצה דומה: 75, 77 או 78 נייטרונים.
בצורתו הטבעית של גרעין המימן, למשל, יש פרוטון אחד, ללא נייטרון. בנוסף, קיימים אטומים של [[מימן]] להם יש נייטרון בגרעין, בנוסף לפרוטון - זהו איזוטופ של מימן הקרוי [[דאוטריום]]. בריאקציות גרעיניות נוצר איזוטופ נוסף של מימן הקרוי [[טריטיום]], ולו שני נייטרונים בגרעין.
 
בניגוד לדוגמה זולמימן, שבה לכל איזוטופ יש שם, מרבית האיזוטופים אינם קרויים בשם, אלא קרויים בשם הבנוי משם היסוד ומספר הפרוטונים והנייטרונים שבגרעינו. אורניום-238, למשל הוא איזוטופ של אורניום שבגרעינו סך הפרוטונים והנייטרונים ביחד הוא 238. בכתיב הכימי מסומן האיזוטופ בסמל היסוד, שלפניו רשום, בספרות עיליות, מספר הפרוטונים והנייטרונים. <sup>238</sup>U, למשל, הוא [[אורניום|אורניום-238]].
 
קיומם של איזוטופים שונים לאותו יסוד גורם לכך ש'''המשקל האטומי''', כפי שהוא מופיע בטבלה המחזורית של היסודות, אינו מייצג משקל אטומי של איזוטופ מסוים, אלא את המשקל האטומי המשוקלל, בהתאם לתפוצתם של האיזוטופים בטבע.