מארג מזון – הבדלי גרסאות

ב[[טבע]] כמעט ואין דוגמאות לשרשרות מזון, אלא רוב הדוגמאות הן של מארגי מזון. פגיעה ברמה טרופית כלשהי היא בעלת השלכות על מגוון היצורים החיים השייכים לאותו מארג מזון. בדוגמה שמובאת לעיל, ירידה פתאומית בגודלה של אוכלוסיית הארנבים (עקב מחלות, פיזור רעלים וכו') תגרום לטורפים הניזונים מהם לחפש מזון אחר. כך שפתאום גם אוכלוסיית המכרסמים בסכנה, לאור העובדה שהם מהווים את עיקרי התפריט כעת. ייתכן גם מצב שבו אוכלוסיית התנים, מאחר שאינה מצליחה לטרוף ארנבים, תיאלץ להגר לסביבת חיים אחרת. עזיבת התנים עשויה לגרום לשינויים רבים גם בסביבה בה היו וגם בסביבה החדשה אליה יגיעו. כלומר כל שינוי עשוי להשפיע בקנה מידה רב על מגוון גדול של יצורים חיים, הנמצאים ב[[מאזן אקולוגי|איזון מתמיד]] ב[[גומחה אקולוגית|נישה האקולוגית]] שלהם.

 

בשנות השבעים אירעו אחד המקרים המפורסמים, כאשר מוסדות בריאות ב[[ארצות הברית]] גילו שה[[שומן|שומנים]] בגופם של האמריקאים הכילו כמויות רבות של [[רעל]] בשם [[די-די-טי]], וגם ב[[חלב אם]] של אמריקאיות רבות נמצא רעל זה בשיעור גבוה. לתופעה לא הייתה השפעה מסכנת לטווח הקרוב, אך כמויות גדולות של הרעל עשויות לגרום לבעיות ב[[מערכת הנשימה]]. כשחיפשו מהו מקורו של הרעל גילו ששימש להדברת [[חרקים]] שונים, כגון [[עש הצמר]]. חומר זה הפך לנפוץ מאוד ב[[חקלאות]]. בניגוד לחומרים מסוימים, שלעיתים משתנים ומתפרקים בגוף החי, רעל זה בעל מבנה קבוע שאינו משתנה, ולכן קל לזיהוי. כאשר חקרו כיצד הגיע הרעל לבני אדם הועלו מספר השערות. אחת ההשערות הייתה ששדות [[אספסת]] רוססו ברעל, ה[[פרה|פרות]] ניזונו מהאספסת, הרעל הגיע לכל חלקי גופן (באמצעות [[מערכת הדם]]) ובני אדם, הניזונים מבשר פרות וכן משתמשים רבות בחלב פרות (כחלב או כבסיס להכנת גבינות ומוצרים שונים) ספגו את הרעל, שהתפשט לכל חלקי גופם בעזרת [[מערכת הדם]].