מדרש רבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
מקור והבהרה.
שורה 2:
'''מדרש רבה''' (רבה ב[[ארמית]] פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של [[מדרש|מדרשי]] [[אגדה (יהדות)|אגדה]] שנוצרו בתקופת ה[[אמוראים]] והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל. השם מתייחס למדרשים על חמשת חומשי [[תורה]] ועל [[חמש מגילות|חמש המגילות]].
 
[[בראשית רבה]], [[ויקרא רבה]] ורוב המגילות, הם החיבורים המוקדמים ביותר, ונערכו במתכונתם הנוכחית ב[[המאה ה-6|מאה השישית]] בערך. [[שמות רבה]], [[במדבר רבה]], [[דברים רבה]] ו[[אסתר רבה]] נחשביםמתוארכים מאוחריםלתקופה יחסית{{הבהרה|עלמאוחרת ידי מי?}},יותר וחלקם נערכו במתכונתם הנוכחית אחרי שנת [[1000]] לספירה{{מקור}}.<ref>י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' מוסד ביאליק 1974 עמ' -125-122.

חננאל מאק, "זמנו, מקומו ותפוצתו של מדרש במדבר רבה", תעודה יא, אוניברסיטת תל אביב [[תשנ"ו]], עמ' 91–106.</ref> הפורמט שהכניס את כל עשרת הספרים תחת הכותרת של "מדרש רבה" נוצר ב[[המאה השש עשרה|מאה השש עשרה]], ונדפס לראשונה ב[[ונציה|וונציה]] בשנת ש"ה (1545).
 
מדרשים אלו הם בדרך כלל רחבי ההיקף מבין החיבורים המדרשיים לחומשים ולמגילות, והדפסתם גרמה לדומיננטיות כמעט מוחלטת שלהם ב'שוק' ספרות ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]] הארץ-ישראלית; סדרת המדרשים הגדולה הנוספת, הנקראת [[מדרש תנחומא]] לתורה, נדפסו, נפוצו ונתפרשו פחות. רק במאתיים השנים האחרונות נדפסו קבצים מדרשיים אחרים - [[פסיקתא|פסיקתאות]] ומדרשים קצרים אחרים.