קרול או'דלה – הבדלי גרסאות

החלטתו להפעיל את סמכותו להעביר נוסח הצעת חוק לעיונו של בית המשפט העליון כדי לבדוקלבחון את התאמתו לחוקה, גרמה לו להתעמת עם הקואליציה של מפלגת פיאנה גייל ושל מפלגת הלייבור. בעקבות רציחתו של שגריר בריטניה באירלנד, כריסטופר אברט ביגס, על ידי [[הצבא האירי הרפובליקני]] ב-[[23 ביולי]] [[1976]], הודיעה הממשלה על כוונתה להכריז על מצב חירום לאומי. או'דלאג העביר את הצעת החוק ליישום מצב החירום לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אישר שהחוק מתיישר עם החוקה וב-[[16 באוקטובר]] חתם עליו הנשיא. באותו יום נהרג שוטר מה[[גארדה שיכנה]] (משטרת אירלנד) מפצצה שהפעיל הצבא האירי הרפובליקני במונטמליק (Mountmellick).{{הערה|1=[http://www.rte.ie/tv/gardaarlar/09prog4.html "Programme 4: Garda Michael Clerkin". RTÉ News.]}} שרים בממשלה ראו בצעדיו של א'ודלאג ככאלה שעודדו את ביצוע ההרג. ביום המחרת תקף שר ההגנה, פאדי דונגן, באוזני קציני צבא בכירים, את הנשיא על כך שהפנה את הצעת החוק לבית המשפט העליון.{{הערה|1=[http://www.independent.ie/irish-news/my-part-in-downfall-of-a-president-over-the-thundering-disgrace-debacle-26278871.html "My part in downfall of a President over the 'thundering disgrace' debacle". Irish Independent. 6 January 2007.]}} מתוך עיון במסמכיו האישיים של או'דלאג ניתן לראות שהוא החשיב את מערכת היחסים בינו (המפקד העליון של כוחות ההגנה של אירלנד) לבין שר ההגנה, כ"חסרי תקנה" עקב ההערות שהשמיע על הנשיא באוזני צמרת הצבא. דונגן הציע שהוא יתפטר, אך ראש הממשלה קוסגרייב סירב לקבל את התפטרותו. היה זה הקש ששבר את או'דלאג, שסבר שקוסגרייב נכשל גם בחובתו החוקתית לעדכן את הנשיא באופן סדיר. הוא התפטר ב-[[22 באוקטובר]] [[1976]], "כדי להגן ולשמור על הכבוד והעצמאות של הנשיאות כמוסד". בתפקיד הנשיא ירש אותו [[פטריק הילרי]].