תיק 4000 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגית: אות סופית באמצע מילה |
||
שורה 19:
במסגרת העסקה נקבע שחלק מהתמורה, כ-170 מיליון שקל, תהיה תלויה בעמידה ביעד [[תזרים מזומנים]] החופשי של חברת "yes". על פי החשד, בכירים ב"yes" ביצעו מניפולציות בדו"חותיה, שהשפיעו בהמשך גם על המצגים בדו"חות קבוצת "בזק", במטרה ש-"yes" תעמוד ביעדי תזרים המזומנים שנקבעו בעסקה, המזכה את אלוביץ' בתשלום נוסף בסך 170 מיליון ש"ח. על פי החשד, תמריץ של בכירי yes להגיע ליעד התזרים החופשי היה קשור בין היתר לנוסחת הבונוסים שאישר דירקטוריון "yes", הנשלט על ידי מקורביו של אלוביץ' כגון בנו וכלתו [[אורנה פלד-אלוביץ']]. העמידה ביעד התזרים הייתה שווה למנכ"ל החברה [[רון איילון]] בשנת 2016 חצי מיליון ש"ח.{{הערה|שם=גנון}} על פי החשד, דחתה חברת "yes" לצורך כך תשלומים לספקים משנת 2016 לשנת 2017, ושילמה על כך ריבית גבוהה. בסופו של דבר עמדה "yes" ביעד זה ובעקבות כך קיבלה "יורוקום" מ-"בזק" 57 מיליון ש"ח נוספים בעסקה. לפי דו"חות "בזק" שילמה "בזק" ל-"יורוקום" תשלום בגובה זה בשנת 2016, ותשלום נוסף בסכום זהה בשנת 2017.{{הערה|שם=גנון}}
ב-23 ביוני 2015, תאריך היעד שנקבע לאישור העסקה, אישרה פה אחד "[[מועצת הכבלים והלוויין]]" את המיזוג, לאחר שהונחה לפניה גם חוות דעת כלכלית שהוכנה על ידי חברת עדליא,{{הערה|שם=רביב|{{דבר ראשון|ארז רביב|חשיפה: פרוטוקול אישור עסקת YES-בזק מראה החלטה לחוצה אך מקצועית|170454|23 בינואר 2019}}}} בעקבותיה אישר את העסקה גם [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ו[[שר התקשורת]] [[בנימין נתניהו]].{{הערה|{{TheMarker|אמיתי זיו|חשיפה: המסמך שבלב תיק 4000 – האישור שנתן נתניהו וסידר הטבת ענק לאלוביץ'|1.5865421|1 במרץ 2018}}}}{{הערה|[https://www.themarker.com/embeds/pdf_upload/2018/20180301-075352.pdf אישור להעברת השליטה בחברת די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ]{{קישור שבור|3.6.2020}}, באתר [[TheMarker]],{{כ}} 23 ביוני 2015}} להחלטה זו השלכה כלכלית משמעותית שכן היא מאפשרת ל-"בזק" ליהנות מההפסדים הצבורים של "yes" לאורך השנים (כ-5.5 מיליארד ש"ח) כנכס מס, שאותם היא יכולה לקזז מהכנסותיה החייבות במס.{{הערה|{{TheMarker|אמית זיו|המרוץ נגד השעון: כך הזיע המנכ"ל שהצניח נתניהו כדי לדאוג לשאול אלוביץ'|1.4587004|9 בנובמבר 2017}}}}▼
בפברואר 2017 נחתם הסכם להארכת שירותי [[תקשורת לוויינית]] לחברת "yes" על ידי "[[חלל תקשורת]]" שבשליטת אלוביץ', בתמורת ל-920 מיליון ש"ח. כמה מן המנהלים ב-"בזק" התנגדו לעסקה, משום שהעדיפו את השימוש ברשת ה-"[[NGN]]" של החברה על פני השימוש בלוויין. בתקשורת נטען כי בעקבות לחץ של אלוביץ' אושר הסכם ההתקשרות בדירקטוריון "בזק", לאחר חיכוכים בין ההנהלה לדירקטוריון החברה.{{הערה|[[עמליה דואק]], [http://www.mako.co.il/news-money/economy-q3_2017/Article-6cb0fdc74273d51004.htm פרשת בזק-אלוביץ': על מה כל הסיפור?], באתר "[[חדשות 2]]", 12 ביולי 2017}}
שורה 30 ⟵ 28:
==פרשת בזק-וואלה==
הפרשה
לפי כתב האישום, בתקופה שבין דצמבר 2012 לינואר 2017 נרקמה בין נתניהו לשאול אלוביץ' מערכת יחסים של "תן וקח". נתניהו מתוקף תפקידו כראש ממשלה ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כ[[שר התקשורת]] עסק בעניינים העסקיים של אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק, באופן שהניב לאלוביץ' לפחות 1.8 מיליארד שקל. בתמורה, ראש הממשלה ורעייתו שרה נתניהו העבירו באופן עקבי בקשות לשינוי אופי וטיב הפרסומים החדשותיים באתר "וואלה" שבשליטת בזק כך שישרת אותם ואת מטרותיהם הפוליטיות ויפגע ביריביהם.{{הערה|1={{כלכליסט|ליטל דוברוביצקי ותומר גנון|הפרקליטות: שווי ההטבות שהעניק נתניהו לאלוביץ' - 1.8 מיליארד שקל|3757388|28 בפברואר 2019}}}} נתניהו הסתיר את מערכת היחסים בינו לבין לבני הזוג אלוביץ' מפני גורמים רשמיים, ובני הזוג אלוביץ' פעלו על מנת להשמיד ראיות ואף הורו ל[[אילן ישועה]], מנכ"ל האתר, למסור גרסאות כוזבות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/law/Article-730849|כותרת=נתניהו יואשם בשוחד בתיק 4,000, ובמרמה והפרת אמונים ב-1,000 ו-2,000|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-26}}</ref>▼
===הטיית
ב-29 באוקטובר 2015 פרסם [[גידי וייץ]] ב"הארץ" [[כתבת תחקיר]] שבה טען שאתר החדשות "[[וואלה! NEWS]]" מקבוצת "בזק" מגלה העדפה ברורה ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]].{{הערה|{{הארץ|גידי וייץ|לא רק ישראל היום: אתר החדשות הפופולרי "וואלה!" בשירות נתניהו|1.2763613|29 באוקטובר 2015}}}} בפברואר [[2018]] פורסם שברשות לניירות ערך נחקר חשד שלפיו לחץ אלוביץ' על מנכ"ל האתר, [[אילן ישועה]], שידאג לסיקור אוהד לנתניהו בתמורה לקבלת החלטות שלטוניות לטובת "בזק".{{הערה|[[אמנון אברמוביץ']], [http://www.mako.co.il/news-law/crime-q1_2018/Article-c0d18411f8f9161004.htm התפתחויות דרמטיות בתיק 4000: עבר לחקירת משטרה], "[[חדשות 2]]", 16 בפברואר 2018}} ב-[[18 בפברואר]] 2018 העידו בעניין מגל, ישועה, והעורך הראשי [[אבירם אלעד]] במשרדי [[יחידת להב 433]].{{הערה|{{וואלה!|אבי אשכנזי|פרשת בזק: מנכ"ל וואלה! NEWS והעורך הראשי של האתר מסרו עדות|3136283|18 בפברואר 2018}}}}{{הערה|[https://13news.co.il/10news/news/155861 מנכ"ל וואלה: לחצו שאפטר עורך האתר בגלל ידיעה שהכעיסה את רה"מ], חדשות [[ערוץ 10]], 19 בפברואר 2018 20:12}}
===התערבות בהחלטות רגולטוריות===
▲לפי כתב האישום, בתקופה שבין דצמבר 2012 לינואר 2017 נרקמה בין נתניהו לשאול אלוביץ' מערכת יחסים של "תן וקח". נתניהו מתוקף תפקידו כראש ממשלה ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כ[[שר התקשורת]] עסק בעניינים העסקיים של אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק, באופן שהניב לאלוביץ' לפחות 1.8 מיליארד שקל. בתמורה, ראש הממשלה ורעייתו שרה נתניהו העבירו באופן עקבי בקשות לשינוי אופי וטיב הפרסומים החדשותיים באתר "וואלה" שבשליטת בזק כך שישרת אותם ואת מטרותיהם הפוליטיות ויפגע ביריביהם.{{הערה|1={{כלכליסט|ליטל דוברוביצקי ותומר גנון|הפרקליטות: שווי ההטבות שהעניק נתניהו לאלוביץ' - 1.8 מיליארד שקל|3757388|28 בפברואר 2019}}}} נתניהו הסתיר את מערכת היחסים בינו לבין לבני הזוג אלוביץ' מפני גורמים רשמיים, ובני הזוג אלוביץ' פעלו על מנת להשמיד ראיות ואף הורו ל[[אילן ישועה]], מנכ"ל האתר, למסור גרסאות כוזבות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/law/Article-730849|כותרת=נתניהו יואשם בשוחד בתיק 4,000, ובמרמה והפרת אמונים ב-1,000 ו-2,000|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-26}}</ref>
ביוני 2015 חתם נתניהו על אישור עסקת המיזוג בין בזק ל־yes; בינואר 2014 חתם על היתר שעבוד מניות השליטה בבזק לצורך הנפקת אג"ח של בי־קום, שבאמצעותה החזיק אלוביץ' בחברת התקשורת; ובמאי אותה שנה חתם על אישור מכירת יד2, חברה־בת של וואלה שבשליטת אלוביץ'.
▲* קידום עסקת "בזק-יס" - ב-23 ביוני 2015, תאריך היעד שנקבע לאישור העסקה, אישרה פה אחד "[[מועצת הכבלים והלוויין]]" את המיזוג, לאחר שהונחה לפניה גם חוות דעת כלכלית שהוכנה על ידי חברת עדליא,{{הערה|שם=רביב|{{דבר ראשון|ארז רביב|חשיפה: פרוטוקול אישור עסקת YES-בזק מראה החלטה לחוצה אך מקצועית|170454|23 בינואר 2019}}}} בעקבותיה אישר את העסקה גם [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ו[[שר התקשורת]] [[בנימין נתניהו]].{{הערה|{{TheMarker|אמיתי זיו|חשיפה: המסמך שבלב תיק 4000 – האישור שנתן נתניהו וסידר הטבת ענק לאלוביץ'|1.5865421|1 במרץ 2018}}}}{{הערה|[https://www.themarker.com/embeds/pdf_upload/2018/20180301-075352.pdf אישור להעברת השליטה בחברת די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ]{{קישור שבור|3.6.2020}}, באתר [[TheMarker]],{{כ}} 23 ביוני 2015}} להחלטה זו השלכה כלכלית משמעותית שכן היא מאפשרת ל-"בזק" ליהנות מההפסדים הצבורים של "yes" לאורך השנים (כ-5.5 מיליארד ש"ח) כנכס מס, שאותם היא יכולה לקזז מהכנסותיה החייבות במס.{{הערה|{{TheMarker|אמית זיו|המרוץ נגד השעון: כך הזיע המנכ"ל שהצניח נתניהו כדי לדאוג לשאול אלוביץ'|1.4587004|9 בנובמבר 2017}}}}
* הנפקת חברת "בי-קום" -
* מכירת אתר "יד2" - במאי 2014 הושגה הסכמה להעברת שליטה בחברת "קורל-תל", חברה בת של "וואלה", שהפעילה את אתר המכירות האינטרנטי '''[[יד2]]''' לתאגיד תקשורת [[אקסל שפרינגר (הוצאה לאור)|אקסל שפרינגר]] הגרמני, בתמורה לסך של כ-800 מיליון ש"ח, שהוזרם לקופתה של קבוצת בזק שבשליטת אלוביץ'.{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור וגולן חזני|בזק מוכרת את יד2 לאקסל שפרינגר ב-806 מיליון שקל|3630394|6 במאי 2014}}}} על פי כתב האישום בתיק 4000 עמד [[שאול אלוביץ']] בקשר עם [[בנימין נתניהו]] על מנת לקבל אישור מזורז לעסקה, מחשש שהקונים יחזרו בהם אם השלמתה תתעכב.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/news/21-11-2019-05/he/files_כתב%20אישום%20חתום%201000%202000%204000%2021.11.2019.pdf|הכותב=אביחי מנדלבליט, שי ניצן, ליאת בן ארי, יהונתן תדמור, יהודית תירוש ואלון גילדין|כותרת=כתב אישום: מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו, שאול אלוביץ', איריס אלוביץ' וארנון מוזס|אתר=פרקליטות המדינה|תאריך=21 בנובמבר 2019}}}}{{הערה|שם=יד2העיןהשביעית201912|{{העין השביעית|איתמר ב"ז|"הגרמני צלצל אליך, לא שלח עדיין משהו?"|353418|6 בדצמבר 2019}}}}
== חקירה פלילית ==
|