אלכסנדר זושא פרידמן – הבדלי גרסאות

ה[[רב]] '''אלכסנדר זושא פרידמן''' ([[א' באב]] [[ה'תרנ"ז]], [[1897]] - [[ה' בחשון]] [[ה'תש"ד]], [[1943]]), היה [[תלמיד חכם]], [[מחנך]], מנהיג ציבור ו[[עיתונאי]].

== תולדות חייו ==
הרב פרידמן שימש כמזכיר [[אגודת ישראל]] ב[[פולין]] ועורך ביטאונה של התנועה "[[דרכנו (שבועון)|דרכנו]]". עמדועמד בראש רשת של [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] "חורב". כמו כן ייסד סמינר למחנכים חרדיים והיה מרצה בסמינר זה ובסמינרים למורות של [[בית יעקב]]. חיבר

פרסם אתמספר החיבורספרי לימוד לתלמידים, וזכה לפרסום בעקבות חיבורו הקלאסי על ה[[תורה]] "[[מעינה של תורה|מעיינה של תורה]]"{{הערה|ישנם גם כרכים על [[הגדה של פסח]] ו[[ארבע פרשיות]].}} וספרי לימוד לתלמידים.

בתקופת [[השואה]] היה נציג היהדות החרדית בהנהגת [[גטו ורשה]] ומראשי פעילות העזרה הסוציאלית ב[[גטו ורשה|גטו]].{{הערה|ראו: {{דעת|משה גליקסברג|daat/kitveyet/niv/hahinuh-2.htm|החינוך התורני בוורשה בתקופת השואה}}}} בגטו עבד גם ב[[בית החרושת שולץ]] עם שאר רבני הגטו. נרצח ב[[ה' בחשוון]] [[ה'תש"ד]] (1943) ב[[מחנה השמדה]] סמוך ל[[לובלין]]. אשתו ובתו נרצחו שנה קודם לכן ב[[טרבלינקה]].

מעיינה של תורה שנכתב על ידי פרידמן הוא אחד הספרים הקלאסיים על [[חמישה חומשי תורה]], בו לוקטו מאות דברי תורה קצרים על [[פרשת השבוע]]. הספר נכתב תחילה ב[[יידיש]] תחת השם "דער תורה קוואל" ויצא לאור לראשונה ב[[ורשה|וורשה]] בשנת [[1938]]. הדפסה נוספת נעשתה ב[[שאנגחאי]] בשנת [[1946]]. בשנת [[1956]] תורגמה הסדרה לעברית על ידי הסופר [[מאיר צבי פרוש]] ויצאה לאור בהוצאת פאר, ומאז נדפסה במהדורות רבות.

המחבר אסף פירושים ורעיונות מחכמי ישראל השייכים לחוגים שונים, ולא רק לזרם החסידי אליו השתייך. בהקדמה מסביר המחבר את הצורך בספר מסוג זה בתקופה של ירידה רוחנית. לדבריו, על ידי כתיבת רעיונות קצרים ומושכים הכתובים בלשון קלה ונוחה להבנה ניתן לקרב את דברי התורה אל המוני העם הטרודים והעסוקים ובמיוחד אל צעירי הדור, שכבר אינם מסוגלים לפתוח בעצמם את הספרים הכתובים ב"לשון הקודש" ו"בסגנון התלמודי העתיק".