תיק 4000 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגית: אות סופית באמצע מילה |
הקודם עדיף וחלקו עריכה חוזרת. ברור שמנדלבליט וניצן לא מסכימים לביקורת נגדם תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך |
||
שורה 1:
{{אקטואלי|כל הערך=כן}}
'''תיק 4000''' (או '''פרשת בזק-אלוביץ'''' או '''פרשת בזק-וואלה'''; שמו הרשמי של התיק: '''מעבר לאופק'''{{הערה|שם=שם התיק|[https://www.facebook.com/NewsChannelIL/videos/10155476355692523/ תיק 4000], בדף [[פייסבוק]] של [[חברת החדשות]]}}{{הערה|[[משה נוסבאום]], [https://www.mako.co.il/news-law/crime-q1_2018/Article-228d2766a0aa161004.htm פרשת בזק: רה"מ ייחקר בחשד לשוחד], באתר [[רשת 13]], 18 בפברואר 2018}}) היא [[חקירה פלילית]] שניהלה יחידת [[להב 433]] של [[משטרת ישראל]], בשיתוף עם [[רשות ניירות ערך]], החל מיוני [[2017]]. הפרשה,
בנובמבר 2019 החליט [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[אביחי מנדלבליט]] להעמיד לדין את נתניהו באשמת [[שוחד]] ו[[מרמה והפרת אמונים]]; ואת בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בעבירות שוחד, [[שיבוש מהלכי משפט]] והדחה בחקירה. בספטמבר 2019 הוגש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד אלוביץ, הנדלר ואחרים על תתי פרשות נפרדות בתיק. במאי החל משפטם של נתניהו ובני הזוג אלוביץ'.
שורה 10:
ראשיתה של הפרשה בחקירה שניהלה מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך בעניינה של "קבוצת בזק". במסגרת חקירה זו עלו חשדות בעניין התנהלותו של מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, בענייני חברת בזק ושאול אלוביץ'. הפרשה כוללת שלוש תת-פרשות.{{הערה|שם="משטרה-סיכום"|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/police_2_12_2018|הכותב=משטרת ישראל|כותרת=הסתיימה חקירת תיק 4000|אתר=הממשלה|תאריך=2 בדצמבר 2018}}}}
במסגרת פרשה זו עלה חשד להשפעה במרמה על הוועדות הבלתי תלויות שהקים [[דירקטוריון]] "בזק", כדי לאשר שתי [[בעל עניין#עסקת בעל עניין|עסקאות בעלי עניין]] עם חברות אחרות שבשליטת אלוביץ'. הראשונה היא עסקה לרכישת מניותיו של אלוביץ' בחברת "yes" על ידי "בזק", שהתבצעה במרץ [[2015]]. העסקה השנייה, עניינה חתימה על הסכם להארכת רכישת מקטעי שידור בלוויינים מחברת "חלל תקשורת" שבשליטת אלוביץ', שהתבצעה בפברואר 2017. בוועדות הוגדר כי אלוביץ', בעל השליטה בחברות משני צדי העסקאות, וגורמים נוספים הנגועים בעניין אישי בעסקה יהיו ממודרים מעבודתה. הוועדות נועדו לדמות ככל האפשר עסקה בתנאי שוק ולהחליט אם לבצע את העסקה ללא לחצים והשפעות.{{הערה|{{TheMarker|שלי אפלברג|הפרוטוקלים של עסקת בזק-יס נחשפים: מי דאג לשאול אלוביץ'?|1.4192543|21 ביוני 2017}}}}
שורה 70 ⟵ 69:
====ביקורת של שר המשפטים====
{{להשלים}}
ב-5 ביוני 2019 מינה ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], את ח"כ [[אמיר אוחנה]] ל[[שר המשפטים]] ב[[ממשלת מעבר|ממשלת המעבר]], לאחר פיטורי [[איילת שקד]]. באוקטובר 2019, כינס אוחנה [[מסיבת עיתונאים]] שבה מתח ביקורת על "הפרקליטות שבתוך [[פרקליטות המדינה|הפרקליטות]]" כקבוצה שלטענתו מובילה סדר יום מוטה פוליטית ומדליפה חומרי חקירה ודיונים פנימיים.{{הערה|[https://www.facebook.com/mkamirohana/videos/684076092113469 הקלטת ותמליל הנאום], בדף ה[[פייסבוק]] של אוחנה}} לאחר כשבוע ב[[מליאת הכנסת]] טען כי במסגרת [[חקירה משטרתית|חקירתו]] של [[עד מדינה|עד המדינה]] [[ניר חפץ]] הופעל לחץ פסול מתוך כוונה להניעו לשתף פעולה עם המשטרה. לדבריו, החוקרים סירבו לטפל בעקיצות הפשפשים שמהן סבל בתא המעצר ואף הביאו לחקירה אישה צעירה שאינה קשורה לחקירה, שאלו אותה על טיב יחסיה עם חפץ והפגישו ביניהם במסדרון. לאחר מכן אמרו לו "אנחנו נפיל על המשפחה שלך פצצה". אוחנה המשיך וטען שחפץ נכנע ומסר גרסה שהתבררה כשקרית. לאחר מכן הוצא מן המקום וניהל עם אחד החוקרים שיחה שלא תועדה, ואז שב ומסר "גרסה מלאה, תפורה אחד לאחד לנתונים שבידי החוקרים". לדברי אוחנה מדובר בזדון ובפשעים חמורים, שראשי מערכת האכיפה מגוננים על העבריינים מחקירה אמיתית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press06.11.19.aspx|כותרת=שר המשפטים אוחנה במליאת הכנסת: "המערכת מגוננת על עצמה מחקירה אמיתית, כך היא מאפשרת לריקבון להשתלט, כך נוצרת שחיתות שלטונית"|אתר=הכנסת|תאריך=6 בנובמבר 2019}}}}
===העמדה לדין===
| |||