הבדלים בין גרסאות בדף "חיים משה שפירא"

דוקא בורג נחשב יותר מתון בנושאי דת, ושפירא היה הפחות מתון בסיעה, לא?
(חזית דתית מאוחדת ==> החזית הדתית המאוחדת)
(דוקא בורג נחשב יותר מתון בנושאי דת, ושפירא היה הפחות מתון בסיעה, לא?)
כיהן כ[[משרד העלייה|שר העלייה]] וכ[[משרד הבריאות|שר הבריאות]] ב[[הממשלה הזמנית|ממשלה הזמנית]] (1948–[[1949]]), ושימש ב[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] בתפקיד [[שר הפנים]] (1949–[[1952]], [[1955]] ובשלישית בין [[1959]]–[[1970]]), [[שר העלייה]] (1949–[[1951]]), [[שר הדתות]] (1951–[[1958]]), [[שר הסעד]] ([[1953]]–1958) ו[[שר הבריאות]] (1949–1951 ובשנית בין [[1961]]–[[1965]]). כמו כן כיהן כיו"ר ועד המנהלים של [[אוניברסיטת בר-אילן]] וכיו"ר ועד המנהלים של [[בנק מזרחי|בנק המזרחי]].
 
שפירא, שמיעט לעסוק בהגות וב[[פובליציסטיקה]], אך היה ידוע כמנהיג מפוכח ומציאותי, היה יריב בתחום הדתי ל[[יוסף בורג]], מנהיג סיעת "למפנה" בפועל המזרחי. אף על פי שנחשב למתון בנושאי [[דת]],{{דרוש מקור}} וגם הציג פשרנות מדינית עקבית, הוא שלל התקרבות יתרה לחוגי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]]. התעקשותו שלא לרשום ב[[רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול|מרשם התושבים]] כ[[יהודים]] את אלו שאינם יהודים על פי ההלכה הובילה למשבר בשאלת "[[מיהו יהודי]]", ש[[דוד בן-גוריון]] ניסה לפותרו באמצעות שליחת מכתבים לעשרות מחכמי ישראל בארץ ובגולה ובהם בקשה לחוות דעתם בנושא.
 
ב-[[29 באוקטובר]] [[1957]] נפצע קשה כאשר [[משה דואק]] יידה [[רימון יד]] ב[[מליאת הכנסת]] (ראו [[פרשת הרימון בכנסת]]). בעקבות המקרה [[הוספת שם|נוסף השם]] "חיים" לשמו כ[[סגולה (יהדות)|סגולה]] לרפואה.