ליל הבדולח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
בוכנוולד ==> בוכנוואלד
שורה 26:
ב-10 בנובמבר כתב גבלס ביומנו על שיחתו עם היטלר ערב קודם לכן: "הוא [היטלר] מחליט: יש להתיר להפגנות להימשך. המשטרה צריכה לסגת. יטעמו היהודים פעם אחת את טעמו של זעם עממי. הצדק איתו. מיד נתתי את ההוראות הנחוצות למשטרה ולמפלגה...עכשיו העם יפעל".{{הערה|שם=פרידלנדר 308|שאול פרידלנדר, '''גרמניה הנאצית והיהודים''': שנות הרדיפות, 1939-1933; תרגמה מאנגלית עתליה זילבר; ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, תל אביב 1997; עמ' 308.}}
 
בפוגרום נהרסו כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה, [[בית קברות|בתי קברות]] יהודיים רבים, אלפי חנויות בבעלות יהודים ו-29 בתי כל-בו. יותר משלושים אלף יהודים נעצרו, לעיתים על-פי רשימות מוכנות מראש, ונשלחו ל[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]]. בליל הפרעות נרצחו כ-400 נפש. בימים שלאחר הפרעות איבדו 400 נפש נוספים את חייהם. במחנה הריכוז [[בוכנוולדבוכנוואלד]] נרצחו 207 יהודים; ב[[מחנה הריכוז דכאו|דכאו]] כ-185 נפש; מספר הנרצחים ב[[מחנה הריכוז]] זקסנהאוזן אינו ידוע. לא ניתן, אפוא, לקבוע את מספרם המדויק של קורבנות ליל הפרעות. ההשערה לפי מחקרים מדוקדקים היא שמספרם נע בין 1,400 ל-1,500. גרמנים אחדים בעלי "חזות יהודית" נרצחו אף הם.{{מקור}}
 
בהוראה מגבוה, נמנעה ה[[משטרה]] מלהפריע לפורעים או להחזיר את הסדר על כנו, ואנשי [[מכבי אש]] נמנעו מלכבות את השרפות, ואף ליבו אותן. השרפות המשתוללות כובו רק במקומות שבהם הייתה סכנת התפשטות לבתיהם ורכושם של לא יהודיים. ההרס, ההתעללות והרצח נמשכו כל הלילה באין מפריע ונפסקו בבוקר, גם כן בהוראה מפורשת מגבוה.