תוכנית ג'מיני – הבדלי גרסאות

מ
קישורים פנימיים
(קו מפריד בטווח מספרים)
מ (קישורים פנימיים)
===בחירת הצוותים===
[[קובץ:Ed White with Space Gun maneuvering unit.jpg|200px|ממוזער|ימין|אד ווייט בעת הליכת החלל שביצע במשימת ג'מיני 4 ביוני 1965.]]
[[דיקדייק סלייטון]], היחיד מ"שביעיית מרקורי" שלא טס משום שהתגלו אצלו בעיות רפואיות (הוא טס לבסוף במשימת [[אפולו-סויוז|אפולו־סויוז]] ב־1975), היה מנהל פעולות הצוותים ולכן היה בעל תפקיד מרכזי בבחירת הצוותים. החל מתוכנית ג'מיני הונהג הנוהל שלכל משימה יהיה צוות ראשי וצוות גיבוי, כאשר צוות הגיבוי הופך לצוות ראשי כעבור שלוש משימות. סלייטון תכנן כי מפקדי ארבע המשימות הראשונות יהיו ארבעה מוותיקי תוכנית מרקורי: [[אלן שפרד|שפרד]], גריסום, שירה וקופר ([[ג'ון גלן]] פרש מנאס"א ב־1964 אך טס שוב לחלל ב־1998 במשימת [[STS-95]]. [[סקוט קרפנטר]], שהיו שהאשימו אותו בבעיות הנחיתה של [[אורורה 7]], השתתף בפרויקט [[SEALAB]] של הצי וקורקע מטיסות ביולי 1964 בעקבות פציעת זרועו בתאונת אופנוע. ודיקודייק סלייטון עצמו היה מקורקע מסיבות רפואיות).
 
בסוף 1963 בחר סלייטון בשפרד וב[[תומאס סטאפורד|סטאפורד]] כצוות ג'מיני 3, ב[[ג'יימס מקדיוויט|מקדיוויט]] וב[[אדוארד היגינס וייט|ווייט]] כצוות ג'מיני 4, ובשירה וב[[ג'ון יאנג|יאנג]] כצוות ג'מיני 5 (שיועדה להיות המשימה הראשונה שתיפגש עם חללית האג'ינה בחלל). צוות הגיבוי לג'מיני 3 היו גריסום ו[[פרנק בורמן|בורמן]] שהוצבו גם כצוות הראשי של משימת ג'מיני 6, שיועדה להיות המשימה הממושכת הראשונה. ו[[צ'ארלס קונראד הבן|קונראד]] ו[[ג'יימס לוול|לוול]] נבחרו כצוות הגיבוי של ג'מיני 4.