תוכנית מרקורי – הבדלי גרסאות

האמריקאים הראשונים שטסו לחלל נבחרו מתוך קבוצה של 110 [[טייס]]ים{{הערה|[http://history.nasa.gov/40thmerc7/shepard.htm Alan B. Shepard, Jr. ]}} בשירות [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית]], שנבחרו הודות לניסיון הטיסה שלהם בתור טייסי ניסוי ובגלל הדרישות הפיזיות והרפואיות בהן עמדו. נאס"א הודיעה על בחירתם של שבעה מתוך ה־110 - שנודעו בכינוי "שביעיית מרקורי" - כ[[אסטרונאוט]]ים ב־9 באפריל 1959,{{הערה|[http://history.nasa.gov/40thmerc7/intro.htm The 40th Anniversary of the Mercury Seven ]}} אך רק שישה מתוכם טסו בתוכנית, מאחר ש[[דיקדייק סלייטון]], הטייס השביעי, קורקע בעקבות בעיות רפואיות. סלייטון טס בסופו של דבר במשימת [[אפולו-סויוז|אפולו־סויוז]] ב־1975 לאחר שהוכיח את כשירותו הרפואית. שבעת האסטרונאוטים היו, לפי סדר טיסתם:

|3 הקפות, נחת במרחק 402 ק"מ מהמטרה. קרפטנר החליף את [[דיקדייק סלייטון]] שיועד לטוס במשימה במקור.