גיחון – הבדלי גרסאות

 

המעיין נקרא בשם 'גיחון' כנראה בשל היותו [[מעיין פועם]], כלומר שמימיו מגיחים בפעימות וגיחות קצובות. הסיבה לכך היא מבנה [[אגן ניקוז|אגן הניקוז]] התת-קרקעי שלו, המורכב מכיסי מים, המתמלאים עד גדותיהם מחלחול, ואז "נשפכים" אל פתח הנביעה. התיעוד האחרון של פעימות המעיין מובא אצל [[לואי-איג ונסאן|לואי ונסאן]] בשנת [[1909]], שכתב כי המעיין פועם למשך כ-15 דקות כל שעתיים - שלוש. כיום המעין הפסיק לפעום, כנראה בעקבות הפעילות האורבנית באגן ההיקוות של המעיין, או בעקבות תזוזות גאולוגיות ששינו את מבנה אגן הניקוז שלו.

על פי מפרשי התנ"ך ישנם כמה ביאורים ל'גיחון' :

א' : המעיים נקראים גחון וכמו שכתוב בקללת הנחש (בראשית ג יד) על גחונך תלך וכן מימיו של מעיין השילוח זורמים וזוחלים בניקבה צרה ונמוכה, והאדם ההולך שם צריך לגחון ולכופף את עצמו.