שמעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לבקעת באר שבע
מ ←‏מיקום: הגהה
שורה 16:
 
== מיקום ==
היישוב ממוקם כ- 30 ק"מ צפונית מזרחית לעיר באר שבע, וכ- 20 ק"מ דרומית לעיר [[חברון]]. שמעה שוכנת על כביש 60, המכונה [[דרך האבות]], במרחק של 9 ק"מ ממעבר מיתר (מעבר יבשתי אזרחי בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית)<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.maavarim.mod.gov.il/he/Pages/default.aspx|הכותב=|כותרת=רשות המעברים|אתר=www.maavarim.mod.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-04-10}}</ref>.
 
דרך האבות היא דרך עתיקה החוצה את ארץ ישראל לאורכה, ומחברת בין הערים המרכזיות מהתקופות הקדומות: באר שבע, [[חברון]], [[בית לחם]], ירושלים, שכם, עפולה, [[נצרת]]. קרויה כך על שום שצעדו בה ה[[שלושת האבות|אבות]], לפי התנ"ך. מימי קדם ועד היום, הדרך משרתת אנשים משלוש הדתות [[מונותאיזם|המונותאיסטיות]] הגדולות – יהודים, מוסלמים ונוצרים. כמו כן, הדרך עוברת הן במדינת ישראל והן ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]]. "דרך זו מגלמת במהותה את השכנות בין העמים השונים"<ref>טרם פורסם.</ref>. כיום, תוואי הדרך חופף ותואם ברובו את כביש 60 המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנצרת. נקראת גם [[דרך ההר]] כי היא למעשה חיבור טבעי של רכס [[הרי יהודה|הרי יהודה.]]
 
== גאוגרפיה ==
שמעה שוכנת ב[[הר חברון|דרום הר חברון]] בגובה 612 מטרים מעל פני הים. דרום הר חברון הוא החלק הדרומי ביותר מרכס [[הרי יהודה]]. הרי יהודה הוא האזור ההררי המשתרע מהר [[בעל חצור]] בצפון ועד ל[[בקעת באר שבע]] בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח. הרי יהודה מהווים חלק משדרת ההרים המערבית של ארץ ישראל והיוו את לב [[ממלכת יהודה]]. ההרים בנויים בעיקר מסלעי גיר ודולומיט. וחלק גדול מהם הוא מדבר - [[מדבר יהודה]]. נהוג לחלק את הרי יהודה לשלושה חלקים: בצפון - הרי בית אל ששיאם, הר בעל חצור, מתנשא לגובה 1,016 מטר מעל פני הים; במרכז - הרי ירושלים, האזור הנמוך בהרי יהודה שגובהו כ- 918 מטרים בשיאו; ובדרום - הר חברון, ששיאו מגיע לגובה 1,026 מטרים מעל פני הים.
 
== מקור השם ==
שורה 35:
בסמוך לשמעה יש מספר אתרים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]], ובהם ח'רבת שויכה, כקילומטר מצפון ליישוב, המזוהה עם [[שוכה|שׂוֹכֹה]] ה[[תקופת המקרא|מקראית]] שב[[הר חברון]]{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|טו|מח}}.}}.
 
הכפר [[סמוע]] שוכן 9 ק"מ מזרחית ליישוב שמעה (5 ק"מ בקו אווירי) ומעיד בשמו על היישוב היהודי המקראי אשתמוע. בשנת 1838 זיהה [[אדוארד רובינסון]] את סמוע עם אשתמוע המקראית<ref>Robinson and Smith, 1841, vol 2, p. 194.</ref><ref>E. Robinson, Biblical researches in Palestine, and in the adjacent regions, Volume I, p. 494. London 1856.</ref>. הוא תיאר את סמוע ככפר "משמעותי מלא צאן ועדרים". הוא מצא גם שרידי קירות שנבנו מאבנים גדולות מאוד, שחלקם היו באורך של יותר מ -10 מטרים<ref>Robinson and Smith, 1841, vol 2, pp. 626-7.</ref>.
 
אֶשְׁתְּמֹעַ הייתה יישוב מקראי שהתקיים לפחות עד המאה הרביעית לספירה, ונזכרה בספר יהושע, המתאר את ראשית תולדות עם ישראל בארץ כנען, החל מרגע הכניסה לארץ כנען ועד מות [[יהושע בן נון]]. הספר קרוי על שמו של יהושע, מנהיג עם ישראל לאחר מות משה רבנו, אשר הוביל את תהליך מעבר הירדן וכיבוש הארץ.
שורה 66:
רשימת כפרים עות'מאנית משנת 1870 בערך גילתה כי אוכלוסיית סמוע מנתה 298, ב -77 בתים, אם כי המספר כלל גברים בלבד<ref>Socin, 1879, p. 154.</ref><ref>Hartmann, 1883, p. 142, also noted 77 houses.</ref>.
 
בשנת 1883 תיאר סקר [[הקרן לחקר ארץ ישראל|הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]] את סמוע: "כפר גבוה ובגודל בינוני. בצפון יש עמק פתוח, והבניינים המודרניים משתרעים לאורך שלוחה היוצאת מערבה מקו פרשת המים. הקרקע סלעית על הגבעות, אך בעמקים האדמה מעובדת. ישנם שרידים של טירה עתיקה בכפר, ושברים אחרים. נאמר כי כנסייה הייתה כאן פעם, והחורבות ממערב מראות שהעיירה הייתה פעם הרבה יותר גדולה. בדרום ישנם עצי זית בעמק. מצפון ישנם קברים חצובים בסלע בצד הגבעה, אספקת המים מגיעה מבורות מים. התושבים מונים כ- 400 עד 500 נפשות"<ref>Conder and Kitchener, 1883, SWP III, p. 403.</ref>.
 
=== תקופת המנדט הבריטי ===
בשנת [[1917]] נכבש האזור בידי הגנרל הבריטי [[אדמונד אלנבי]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] והוחל שלטון בריטניה על ארץ ישראל (פלשתינה).
 
במפקד אוכלוסין שערכו שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1922, מנתה אוכלוסיית סמוע 1600 תושבים, מוסלמים כולם<ref>Barron, 1923, Table V, p. 10.</ref>. במפקד המנדט הבריטי שנערך כעשר שנים לאחר מכן, בשנת 1931, בסמוע יחד עם סימיא וראפאת, היו בסך הכל 1,882 מוסלמים, ב -372 בתי אב<ref>Mills, 1932, p. 33</ref>.
 
חפירות ארכאולוגיות נערכו במקום בשנת 1934 בידי החוקרים ל"א מאיר וא"א רייפנברג, ונמצאו שרידי בית תפילה יהודי עם כתובת [[פסיפס]] ו[[מטמון מטבעות]] גדול<ref>כיום האתר בתחומי השליטה של [[הרשות הפלסטינית]].</ref>.