איטליה – הבדלי גרסאות

לאחר [[המאה החמישית]], בזמן [[נדידת העמים]] הגדולה, חוותה איטליה מספר פלישות מבחוץ אשר חוללו בה הרס גדול. הראשונים שפלשו אליה היו השבטים הגרמאניים ה[[ברברים (קבוצת עמים)|ברברים]]. כבר בשנת [[488]] נכבשה איטליה בידי [[שבט]] ה[[אוסטרוגותים]] הגרמאני, וב-[[555]] בידי [[האימפריה הביזנטית]]. ב-[[568]] כבשו ה[[לנגוברדים]] הגרמאנים את רוב איטליה וב-[[774]] סיפח [[קארל הגדול]] את מלכות הלנגוברדים ל[[ממלכת הפרנקים]]. תחת שלטון ה[[פרנקים]] הוכנס ה[[פיאודליזם]] לאיטליה והיא נחלקה ל[[דוכס]]יות מורשתיות.

 

 

בצפון הצליחו באותה תקופה קיסרי גרמניה ליצור רוח של רגיעה באזור. מספר ערים איטלקיות ניצלו את המצב כדי להשיג עצמאות. מסוף [[המאה ה-11]] ביקשו סוחרים רבים באיטליה שהתעשרו לצאת משעבוד האדונים הפיאודלים, ובמשך הזמן הצליחו לצבור כוח פוליטי ומדיני רב במספר ערים. המאבק לעצמאות רבה התחדש במאה ה-13 עם המאבק שבין ה[[אפיפיור]] ל[[קיסר (תואר)|קיסר]]. ערים אלו ניצלו את המצב, הרחיבו את תחומי ריבונותן וחיזקו את מעמדן בכלכלת אירופה. במאה ה-14 נוצרו חיכוכים רבים בין הערים, ומוסד האפיפיורות חדל לפעול ברומא ועבר לפעול בדרום צרפת.