|
==ביוגרפיה==
מדליה נולד בכ"ז בתמוז שנת [[תרל"ג]] ([[1873]]) במשפחהלמשפחה של חסידי [[חב"ד]] בעיירה קרוטינגא בליטא. למרות זאת, נשלח בצעירותו ללמוד ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]] ה[[ליטאים (זרם)|מתנגדית]]. נישא לדבורה (נפטרה ב-[[1962]]) בתו של הרב דב בער קרסיק רבה של [[קרלביץ']] (פלך [[צ'רניגוב]]), שאף הוא היה חסיד חב"דיד. בשנת תרנ"ה בגיל עשרים וחמש, התמנה כרבה של [[טולה]] ([[רוסיה]]). לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו ברבנות קרלביץ משנת תרס"א. זמן מה שימש כרב - בעיירה [[קורליצ'י]] ([[בלארוס]]). בשנת [[ה'תרס"ט|תרס"ט]] ([[1909]]) התקבל כרב בעיר [[וויטבסק|ויטבסק]] (בלארוס).
בשנת [[1910]] השתתף מדליה ב[[אספת הרבנים (1910)|כנס רבני רוסיה]]. וכן בשנת [[1912]] השתתף בכנס היסוד של [[אגודת ישראל]] ב[[קטוביץ]]. הוא הביע עמדה עקבית נגד הקמת מדינה יהודית לפני בוא ה[[משיח]]. אחרי [[המהפכה הבולשביקית]] באוקטובר [[1917]] נרדף כאיש דת. בשנים [[1927]]–[[1931]] שוב נתמנה שוב לרבה של טולה.
בשנת [[תרצ"ג]] ([[1933]]) הרב מדליה נתמנה לרבה של מוסקבה, והחל לשמש בקודשכרב בביתבית הכנסת הגדול בעיר זו. ב[[יום הכיפורים]] של שנת תרצ"ג, לפני [[תפילת נעילה|תפילת הנעילה]], נשא דרשה אמיצה בבית הכנסת הגדול של מוסקבה, בה הלהיב את היהודים, שהגיעו לתפילה בהמוניהם, להיות נאמנים לדתם ולעמם. דרשה זו הייתה מעין התרסה כנגד השלטון ה[[אנטי-דת]]י וה[[אנטישמיות|אנטישמי]], ובסופו של דבר עלתה לו בחייו. קצת יותר משנה לאחר מכן, בב' בשבט [[תרצ"ח]] ([[4 בינואר]] [[1938]]) מדליה נעצר ונלקח למקום בלתי ידוע. בני המשפחה, שלא נוכחו בעת מעצרו, לא ידעו מה עלה בגורלו. רק שנים רבות לאחר מכן, נודע על פי המסמכים שנחשפו על ידי ה[[ק.ג.ב.]], שמדליה הואשם בהשתתפות בארגון אנטי-מהפכני, ובמשפט מהיר, שנערך ב[[כ"ד בניסן]] תרצ"ח ([[25 באפריל]] [[1938]]) נידון למוות בירייה, ולמחרת הוצא להורג. רק בשנת [[1964]] קיבלה המשפחה את ההודעה על כך יחד עם ההודעה על 'טיהור שמו' ([[רהביליטציה]]). בשנת תשס"ח, איתרה הקהילה היהודית של מוסקבה את מקום קבורתו - אחוזת ראש הבולשת הרוסית [[גנריך יגודה]] ב[[קומונארקה]], שהיה אתר קבורה לאח"מים שנרצחו בימי הטיהורים של סטלין.
==משפחתו==
|
