הבדלים בין גרסאות בדף "מרוץ אמסטל גולד"

מ
ויקיזציה
(הייניקן ==> היינקן)
מ (ויקיזציה)
==ההיסטוריה של המרוץ==
 
מארגנת המרוץ מתחילתו היא מבשלת ה[[בירה]] [[היינקן]]. זו הסיבה גם שהמרוץ נקרא על שם אחד ממותגיה ה"[[אמסטל (בירה)|אמסטל גולד]]". מארגן המרוץ ומנהלו הטכני ב-30 שנותיו הראשונות היה ההולנדי הרמן קרוט. על שמו מוענק, החל מ-[[1995]], "גביע הרמן קרוט" לרוכב ההתקפי ביותר במרוץ. מ-1995 מנהל את המרוץ ליאו ון פליט.
 
במחצית השנייה של שנות השמונים עמד המרוץ בסכנת ביטול לאחר שהממשלה ההולנדית העבירה חוק שמנע פרסום פומבי של משקאות אלכוהוליים ומארגני המרוץ עמדו בפני בעיה קשה.
 
בשנים הראשונות של המרוץ הוא נשלט בייחוד על ידי הרוכבים ההולנדיים והבלגים אשר היו מורגלים לאופי ולתנאי המסלול. במחצית השנייה של שנות השבעים זכה הרוכב ההולנדי [[יאן ראס]] ארבע פעמים ברציפות במרוץ ונהגו לכנות את המרוץ באותן שנים "אמסטל גולד ראס". בשנות פעילותו, ניסה מספר פעמים הרוכב האמריקאי המפורסם [[לאנס ארמסטרונג]] לזכות במרוץ, (וזאת למרות שהזניח בדרך כלל מרוצים חד-יומיים), אולם הוא נכשל בכך והצליח רק לזכות פעמיים במקום השני (בשנים [[1999]] ו-[[2001]]) ופעם נוספת במקום הרביעי (בשנת [[2002]]).
 
אחד מהמרוצים שנכנסו להיסטוריה היה ניצחונו של ההולנדי [[חרי קנטמן]] בשנת [[1985]]. קנטמן שניצח במרוץ לראשונה ב-[[1974]] כצעיר בן 23, הצליח לנצח שנית כרוכב מבוגר בסוף הקריירה שלו, אחרי ששנה לפני כן עבר תאונה קשה מאוד. הוא הצליח [[בריחה (מרוץ אופניים)|לברוח]] למתחריו וחצה את קו הסיום כשהוא בוכה מהתרגשות.{{הערה|[http://www.nrc.nl/W2/Lab/Profiel/Wielrennen/kneteman.jpg חרי קנטמן לאחר ניצחונו ב-1985]}}
 
עוד ניצחון שנחקק בהיסטוריית המרוץ הגיע ב-[[2019]]. המרוץ התפתח לקבוצת בריחה של שני רוכבים, [[יאקוב פוגלסן]] ו[[ז'וליאן אלאפיליפ]], בהמשך [[מיכל קוויאטקובסקי]] הצליח לגשר אליהם. המרוץ נראה בדרך הבטוחה להיגמר במאוץ בין שלושתם ובפער יחסית גדול, אלא שבקילומטר האחרון [[מת'יו ואן דר פול]] סגר את הפער כמעט לבדו תוך כדי שהוא סוחב אחריו קבוצת רוכבים נוספת, תפס את השלושה במהלך המאוץ אל קו הסיום וניצח במרוץ.
 
==מסלול המרוץ==
אורכו של המסלול כיום הוא כ-250 ק"מ. בעבר הוזנק המרוץ מככר השוק בעיר [[הארלן]]. נקודת הזינוק כיום היא בעיר [[מאסטריכט]] והמרוץ מתפתל בגבעות שבאזור [[לימבורג (הולנד)|לימבורג]] שהוא החלק היחידי של הולנד שאינו מישורי. מתחילת המרוץ ב-1966 ועד [[1990]] היה הסיום ב[[מרסן (הולנד)|מרסן]] {{אנ|Meerssen}} (להוציא את שנת 1968 בה הסתיים המרוץ [[אלסלו]] (Elsloo)). מ-1990 ועד [[2002]] היה הסיום במאסטריכטב[[מאסטריכט]]. הסיום המישורי הביא לכך שבחלק מהפעמים הוכרע המרוץ במאוץ המוני. כדי להקשות על הרוכבים הועבר הסיום מ-[[2003]] אל גבעת קוברג אשר נמצאת בעיר [[פלקנברג]] (למרחק של 800 מטר בשיפוע של 12%). במרוץ של [[2013]] הועתק הסיום ל-1.8 קילומטרים אחרי פסגת הקוברג.{{הערה|שם=סיוםאתר|1=[http://www.amstel.nl/evenementen/amstelgoldrace/wedstrijd/route Finish Line], באתר הרשמי של המרוץ (כולל מפת המרוץ), אפריל 2014}}
 
מסלול המרוץ עמוס בעליות קצרות שחלקן תלולות מאוד. בדרך כלל יש במרוץ מעל 30 עליות שכאלו ובניגוד ל[[רונדה ון פלנדרן]], העליות מתחילות מיד מראשית המסלול. כל המרוץ הוא על פני אספלט, אך הכבישים הצרים, שינויי הכיוון החדים והתכופים והרכיבה באזור הבנוי בצפיפות ברובו, מקשים על הרוכבים. הרוכבים ההולנדים, אשר נהנים מעידוד הקהל הביתי הגודש את צידי המסלול, זכו 18 פעמים בניצחון, מתוך 53 המרוצים שנערכו עד כה. אחריהם נמצאים הבלגים עם 13 ניצחונות.