אפרו-אמריקאים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מאבק האמריקאים האפריקאים לשוויון זכויות: תיקנתי טעות הקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
|||
שורה 20:
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] התגבש שיתוף פעולה בין הממסד ה[[ליברליזם|ליברלי]] הלבן לבין התנועה העממית של האפרו-אמריקאים ובעלי בריתם מקרב הלבנים, שמטרתו הייתה לנווט את ארצות הברית לחיסול ה[[אפליה]], לביטול ההפרדה הגזעית ולשילוב המיעוט השחור בתוך האומה של הרוב הלבן כדי להגיע ל[[אינטגרציה גזעית]] לאומית. את המוצא הם ביקשו בדגם המיזוג ה[[פלורליזם|פלורליסטי]] המסורתי, שהופעל בארצות הברית מדורות לקליטת קבוצות אתניות לבנות כגון [[אירים]] ו[[איטליה|איטלקים]] אל תוך האומה האמריקנית. ב-[[1947]] שולב לראשונה שחקן אמריקאי אפריקאי, [[ג'קי רובינסון]], במשחק [[מייג'ור ליג בייסבול]] (במדי ה[[ברוקלין דודג'רס]]). ב-1949 הוכתר רובינסון כ-[[MVP]] (השחקן המצטיין). שילובו של רובינסון וזכייתו לא עברו ללא התנגדות של תומכי ההפרדה הגזענית, ושילובו הפך לסמל לפעילות למען זכויות האמריקאים אפריקאים. לאחר רובינסון, החלו גם הליגות בכדורסל ([[ליגת ה-NBA]], ב-1950) בפוטבול ([[NFL]], ב-1953), ובהוקי קרח (ה-[[NHL]], ב-1958) לשלב אמריקאים אפריקאים.
באמצע שנות ה-50 החל [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] לפעול לביטול האפליה באמצעות [[אקטיביזם שיפוטי]]. פסק הדין הבולט ביותר בהקשר זה הוא [[פסק דין בראון נגד מועצת החינוך|פסק הדין בראון נגד מועצת החינוך]], אשר קבע כי המדיניות לפיה מותרת הפרדה בין לבנים ולא-לבנים במערכת החינוך היא פסולה על פי [[התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית|התיקון ה-14]] ל[[חוקת ארצות הברית]], האוסר על אפליה על רקע גזעני. במקביל לפעילותם המשפטית, החלו פעילים למען זכויות האמריקאים אפריקאים בפעולות מחאה לא אלימות ובכללן מצעדים והפגנות, עידוד אמריקאים אפריקאים להירשם בספר הבוחרים והגנה על זכותם להצביע מפני תקיפות גזעניות אלימות, ופעולות שבהן מחו על ההפרדה הגזענית באמצעות הפרתה או באמצעות חרם. המחאה האפקטיבית הראשונה בהקשר זה הייתה נגד חברת האוטובוסים של [[מונטגומרי (אלבמה)]], [[חרם האוטובוסים של מונטגומרי]], שארגן [[מרטין לותר קינג]] לאחר שפעילה מקומית, [[רוזה פארקס]], סירבה לפנות את מקומה באוטובוס לאדם לבן. פעולות המחאה המשיכו עד סוף שנות ה-60, ולעיתים קרובות, מדינות ורשויות מקומיות לא שינו את עמדתם, אלא לאחר מחאה רחבת היקף, גם עשור לאחר פסיקת "בראון נגד מועצת החינוך". עם זאת, גם ב[[מפנה המאה]] [[המאה ה-21|ה-21]] ניתן למצוא "כיסים" של הפרדה בארגונים פרטיים (כמו למשל [[אוניברסיטת בוב ג'ונס]] ה[[פונדמנטליזם|
חלק מן האמריקאים אפריקאים היו ממורמרים מכך שחרף הישגיה של התנועה לזכויות האזרח, אלימות, אפליה בהחלטות של [[חבר מושבעים]], ואפליה על רקע כלכלי, כמו גם דעות קדומות, לא נעלמו מן המפה החברתית בארצות הברית. החל מאמצע שנות ה-60 קמו מבקרים לדרכו הלא-אלימה והדמוקרטית של מרטין לותר קינג, שקראו לאמריקאים אפריקאים להגן על עצמם מפני ה[[קו קלוקס קלאן]] וארגונים גזעניים דומים ובמקרים מסוימים "לקחת את החוק לידיים". קולות אלה הובילו להתפתחות תנועת ה"[[כוח שחור|כוח השחור]]". חלק מפעילי "[[הכוח השחור]]" הקימו את ארגון "[[הפנתרים השחורים (ארצות הברית)|הפנתרים השחורים]]" (ב-1966). אחרים שחלקו על קינג פנו לאקטיביזם תרבותי ודחו היבטים מסוימים בתרבות האמריקאית (והאמריקאית-אפריקאית) כהיבטים שנובעים מן הכפייה התרבותית של הלבנים מאז תחילת תקופת העבדות. כך, למשל, דחו פעילי "[[אומת האסלאם]]" את הדת הנוצרית (שהובאה אליהם לדידם על ידי בעלי העבדים) ושינו את שמותיהם האנגלוסקסיים בשמות בעלי צליל אפריקאי או מוסלמי. הפעיל [[מלקולם אקס|מלקולם ליטל]] החליט לשנות את שם משפחתו ל-X ("מלקולם אקס"), מכיוון ששם משפחתו המקורי אבד עם חטיפתם של אבות-אבותיו ומכירתם לעבדות. אחרים הוסיפו אלמנטים של תרבות אפריקאית לתרבות הפופולרית (או מה שנתפס בעיניהם כתרבות אפריקאית - לעיתים רבות נעשה שימוש במושגים מן השפה ה[[סוואהילית]], שנפוצה במזרח היבשת ולא באזורים מהם נמכרו לעבדות במערבה). שידור סדרת הטלוויזיה "[[שורשים (סדרת טלוויזיה)|שורשים]]" הביאה את כאבם של האמריקאים אפריקאים על האפליה והעבדות לשיח הציבורי המרכזי.
| |||