לאון פסטינגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
חייזר ==> חוצנים
שורה 11:
פסטינגר ידוע בעיקר בשל פרסום תאוריית ה[[דיסוננס קוגניטיבי|דיסוננס הקוגניטיבי]] ב-1957. תאוריה זו מתמקדת במצבים בהם יש חוסר איזון הכרתי (למשל סתירה בין [[מחשבה]] לבין [[התנהגות]] המבוצעת בפועל), הגורם להרגשת מתיחות, שפוגעת ברצונם של אנשים לעקביות בהתנהגותם ובדעותיהם. על פי פסטינגר, אנשים נוטים להתמודד עם מצב כזה באחת משלוש הדרכים הבאות: להפחית מן החשיבות של הקוגניציה; להוסיף קוגניציות חדשות שישנו את המאזן בין התמיכה לסתירה; או לשנות את אחת הקוגניציות. תאוריה זו מסבירה, בין היתר, כיצד ממשיכים אנשים לדבוק באמונות שהוכחו כשגויות, כמו [[כת]]ות אשר אמונות עיקריות בהן הופרכו.
 
במהלך מחקריו הצטרף פסטינגר, יחד עם [[הנרי ריקן]] ו[[סטנלי שכטר]], לכת בראשה עמדה "נביאה" אשר טענה כי [[חייזרחוצנים|חייזרים]]ים דיברו אליה ואמרו כי העולם יוצף ב-21 בדצמבר 1954. משהגיע היום והנבואה לא התממשה, המאמינים דווקא התחזקו באמונתם והחלו במסע גיוסים לכת. לטענת פסטינגר, הרצון לשמור על אמונות נובע מכמות ההשקעה שהושקעה בקוגניציה וכן מהתמיכה שמתקבלת מהאנשים הסובבים. במקרה זה, כמו במקרים רבים של כתות, הייתה תמיכה נרחבת מהסביבה הקרובה, שהרי היא הכת. כמו כן, במקרה הזה, אמונתם הייתה מוצהרת, דבר שחיזק את רצונם לשמור על הקוגניציה. פסטינגר ועמיתיו פרסמו את מסקנותיהם בספר "When Prophecy Fails" שיצא בשנת 1956.
 
==לקריאה נוספת==